בשדמות בית לחם

בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת, תֶּאֱבַל מַצָּבֶת. וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה, מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת. אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה דּוּמָם צוֹעֶדֶת, דּוּמָם צוֹעָדֶת. אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ דּוּמָם צוֹפִיָּה, דּוּמָם צוֹפִיָּה. דִּמְעָה יוֹרֶדֶת אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ מְפַכִּים דּוּמִיָּה. דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת, אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ, דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת, וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ. בשדמות בית-לחם, בדרך אפרתה, בדרך אפרתה. עלי-קבר קדומים תאבל מצבת, תאבל מצבת. ובבוא חצות לילה, מארץ עיפתה, תעלה יפת מראה בית קברה עוזבת. אל ירדן מזרחה דומם צועדת, דומם צועדת. אל גלי מי-קודש דומם צופייה, דומם צופייה. דמעה יורדת אל גלי מי-קודש מפכים דומייה. דמעה אחר דמעה חרש נוזלת, אין בכי ואנחות, אך דמעות ניגרו, דמעה אחר דמעה לירדן נופלת, והמים ינהרו.

המילים הן השיר העשירי בסדרה של 13 "שירי ישורון", נדפסו בתוך כתב העת "האסיף לתקופת השנה". ראו עמ' 1453 באוסף הסרוק - המסמך כולל גליונות שונים של כתב העת ללא דפי שער, ולא ברור תאריך הפרסום המדויק. 

לא ברור האם הבית השני היה מושר בפי העם, שכן ניסיונות לשירו על-פי הנוסח ב"צלילי חנינא" מביאים לתופעת "צימרמן".

על הביצוע המקורי של השיר העידה ציונה קטינסקי רבאו בריאיון ליעקב מזור, תזמון 2:05:

[ברוך] בן יהודה [לימד את השיר בכיתה ו]סיפר לנו סיפור. הוא היה אחד הנערים שבאו לגימנסיה [הרצליה]. הוא היה בן 17 והייתה חגיגת חנוכה בגימנסיה, והציעו את השיר הזה. הוא מחכה לראות את רחל, יש קבר רחל גדול על הבמה. הילדים שרים ופתאום מופיעה רחל אבולעפיה עם שיער פזור בכתונת לילה והיא הייתה רחל האם.

---

ביצועים נוספים:

• רותי בן אברהם ומלי ברונשטיין 
• רותי בן אברהם
• ליאורה פדלון סימון
• מיטל טרבלסי 
• רמי ברוך ושלומית הגואל  (מתוך התוכנית "קשת וענן". מבצעים את הבית השני במלואו!)
• ישראל גוריון בעיבוד איתן אביצור (שני הבתים)

לחנים נוספים:

• לחן מאת אברהם צבי אידלסון
• לחן מאת ה. ארליך, נדפס ב"קובץ מנגינות לשלושים ושבעה שירים ציוניים" תרס"ו (1906)
• לחן מאת זאוול זילברטס לתרגום יידי של השיר, נדפס תחת השם רחל'ס קבר. ראו תווים סרוקים באתר ספריית הקונגרס בארצות הברית.

הערה: בסיסטמה האחרונה בתיבה השנייה בקול הנמוך צ"ל רה דיאז ולא רה בקאר ככתוב.

מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא", הגמנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, 1927, עמוד פט

עיבוד מאת: אהרן שפי

המעבד אהרן שפי: "משהו מופנם כראוי לשיר מופלא של קרצ'בסקי הגדול. העיבוד - לשתי חצוצרות, וחמישיית כלי-קשת (עם פתיחה של צ'לו)."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.