שירת החליל

דִּיל, דִּיל... עִם צֵאת הַחַמָּה יָצְאָה כִּבְשָׂה תַּמָּה אֶל הַשֶּׁלֶף אֶל הַגַּיְא וְשָׁבְקָה נֶפֶשׁ לְכָל חַי. רָאָה רוֹעֶה וַיִּתְחַלְחַל זָרַק חָלִיל, שִׁירוֹ חָדַל הוֹי כִּבְשָׂה כִּבְשָׂתִי אֵיכָה הָיְתָה מְשֻׁבָּתִי. וּמִבֹּקֶר עַד עֶרֶב קוֹנֵן רוֹעֶה בְּלִי הֶרֶף הִתְיַפֵּחַ הֶחָלִיל עָצוּב הָיָה הַצְּלִיל לִי, לִי...דיל, דיל... עם צאת החמה יצאה כבשה תמה אל השלף אל הגיא ושבקה נפש לכל חי. ראה רועה ויתחלחל זרק חליל שירו חדל הוי כבשה כבשתי איכה הייתה משובתי. ומבוקר עד ערב קונן רועה בלי הרף התייפח החליל עצוב היה הצליל לי, לי...
מילים: מתתיהו שלם
לחן: מתתיהו שלם

דִּיל, דִּיל...
עִם צֵאת הַחַמָּה
יָצְאָה כִּבְשָׂה תַּמָּה
אֶל הַשֶּׁלֶף אֶל הַגַּיְא
וְשָׁבְקָה נֶפֶשׁ לְכָל חַי.

רָאָה רוֹעֶה וַיִּתְחַלְחַל
זָרַק חָלִיל, שִׁירוֹ חָדַל
הוֹי כִּבְשָׂה כִּבְשָׂתִי
אֵיכָה הָיְתָה מְשֻׁבָּתִי.

וּמִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
קוֹנֵן רוֹעֶה בְּלִי הֶרֶף
הִתְיַפֵּחַ הֶחָלִיל
עָצוּב הָיָה הַצְּלִיל
לִי, לִי...
דיל, דיל...
עם צאת החמה
יצאה כבשה תמה
אל השלף אל הגיא
ושבקה נפש לכל חי.

ראה רועה ויתחלחל
זרק חליל שירו חדל
הוי כבשה כבשתי
איכה הייתה משובתי.

ומבוקר עד ערב
קונן רועה בלי הרף
התייפח החליל
עצוב היה הצליל
לי, לי...




 פרטים נוספים


מפי יחזקאל סחרוב  

 



שורה 4:
ושבקה חיים לכל חי

ביצוע:

 

חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2013
מקור: תקליטור "שירי מתתיהו שלם"

סולן: מרדכי (מוט'קה) שלף



ביצוע:

 

יחזקאל סחרוב-סהר 
שנת הקלטה: שנות ה-30

אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.


ביצוע:

 

ברכה צפירה 
הקלטה: אבנר בהט
שנת הקלטה: 29.3.1968
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:26:46).

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

מרים לויטין  

כפר גלעדי, מן האוסף הפרטי של משפ' לויטין.

נכלל בתקליטור: הלילות בכנען


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

חנה רוזן 
שנת הקלטה: 10.3.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור יפים הלילות בכנען:

מ"שירי הרועים" של מתתיהו שלם, שעלה לארץ בהיותו בן שמונה-עשרה והיה רועה צאן בבית אלפא (ואחר-כך, בשנות ה-40, גם ברמת יוחנן). ללחן מרכיבי מוסיקליים המעידים על ההשפעה של הזמר הערבי על המלחין. נדפס בשנת 1933, אך לפי עדויות בעל פה שרוהו בעמק כבר בשנות העשרים.

את נסיבות כתיבת מספר אליהו גמליאל, כפי ששמע מפי גברוש (מהשיר "יוחנן וגבריאל"):

הכֶּלֶךְ המצוי, הגדל על הגלבוע, הוא צמח רעיל, אך כשהוא ירוק הוא מאוד מושך את הכבשים. כשמתתיהו היה רועה צעיר ולא-מנוסה, אחת מכבשותיו אכלה מהכלך ומתה במקום. זה היה מזעזע עבור מתתיהו שסבל מלעג הרועים הבדואיים מסביבו, ובשובו מן המרעה הוא כתב את השיר.

מרים לויטין העידה כי למדה את השיר מפי שלם בכנס של רועי צאן.

השיר נדפס בשנת 1933 בעיבוד אמנותי לקול ופסנתר מאת ורדינה שלונסקי, בחלק השני של הסידרה Images Palestiniennes (תמונות ארץ-ישראליות) בהוצאת התווים הצרפתית Salabert. על הכריכה רשום כי המילים בעברית לכל השירים מאת אברהם שלונסקי, אך על השיר עצמו (מס' 5 בסדרה כולה) רשום כי המילים בעברית מאת "X" (כלומר מאת מחבר שלא היה ידוע לוורדינה שלונסקי). המוסיקה מתוארכת בחוברת לשנת 1931, ולא רשום כי זהו עיבוד למנגינה קיימת - וזאת בניגוד להערה המפורשת על השיר הבא (והאחרון) בסידרה, "אוהל שח", שלגביו רשום במפורש כי זהו שיר עממי (Chanson Populaire).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 09.06.2022 13:09:43


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: