שׁוּב יָרַדְנוּ אֶל הָעַיִן לִשְׁאֹב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן: כִּי הֵנִיבוּ שְׂדוֹתֵינוּ וּבֹרְכוּ עַשְׁתְּרוֹת הַצֹּאן. שִׁירוּ, שִׁירוּ שִׁיר תּוֹדָה לְבִרְכַּת הָעֲבוֹדָה שִׁירוּ שִׁירוּ עַל הָעַיִן שִׁיר חֶדְוָה וְחֶדְוָתַיִם! יַעֲלֶה נָא רִנּוּנֵנוּ תַּעֲלֶה נָא תְּפִלַּת רָצוֹן: כִּי יָשׁוּבוּ מִכְּנַף אָרֶץ כָּל אַחֵינוּ בֶּהָמוֹן! שוב ירדנו אל העין לשאוב מיים בששון כי הניבו שדותינו ובורכו עשתרות הצאן שירו שירו שיר תודה לברכת העבודה שירו שירו על העיין שיר חדוה וחדותיים יעלה נא רינוננו תעלה נא תפילת רצון כי ישובו מכנף ארץ כל אחינו בהמון