בָּצִיר! בָּצִיר! הַטֶּנֶא אֶל הַיָּד וּמַזְמֵרָה זְרִיזָה וְכֹה בַּטּוּחוֹת אֶצְעַד בֵּין שׁוּרוֹת כַּרְמִי הַגְּפָנִים כּוֹרְעוֹת בֶּרֶךְ לְפָנַי וּמִיקַר שִׁפְעָן מַשִּׁירוֹת לְמוֹ יָדַי צוֹנְחִים הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אֱלֵי טַנְאִי בָּצִיר! בָּצִיר! אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט הִדְלִיק פִּתְאוֹם אֶת כַּרְמִי וְחִיְּכוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת לִקְרָאתִי אִסְפִי, בִּצְרִי, יָדִי אֱלֵי הַטֶּנֶא הָעוֹרֵג זִמְרִי בְּגִיל מַזְמֵרָתִי מִזֶּה הַשֶּׁפַע הַמַּזְהִיר בָּצִיר! בָּצִיר!בציר! בציר! הטנא אל היד ומזמרה זריזה וכה בטוחות אצעד בין שורות כרמי הגפנים כורעות ברך לפניי ומיקר שפען משירות למו ידיי צונחים האשכולות אלי טנאי בציר! בציר! אור השמש הלוהט הדליק פתאום את כרמי וחייכו האשכולות לקראתי אספי, בצרי, ידי אלי הטנא העורג זמרי בגיל מזמרתי מזה השפע המזהיר בציר! בציר!