פָּרְחָה הַצִּפּוֹר עַל כְּנַף גַּעְגּוּעַ
קָרָא הַמִּדְבָּר לָהּ וַתַּעַן הוֹמָה
אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת, אִמְרוּ לָהּ מַדּוּעַ
לֹא יְאַסְּפֶנָּה בְּחִיר חֲלוֹמָהּ?
חֲלוֹמִי, חֲלוֹמִי – הֲיִתְגַּשֵּׁם?
עֲלוּמַי, עֲלוּמַי – לְמִי אֶתְּנֵם?
מִי יִשְּׂאֵנִי אֵלֶיךָ?
מִי יִאָיר אֶת לֵילִי?
בּוֹשְׁשוּ פְּעָמֶיךָ
אָנָּא הוֹשִׁיעָה, אֵלִי!
בּוֹאָה, בּוֹאָה, דּוֹדִי!
עַל פִּי הַבְּאֵר צָנְחַָה לָהּ צָנוֹחַ
שְׁבוּרַת כְּנָפַיִם צִפּוֹר עֲזוּבָה.
עַל שַׁיִת וָסֶלַע עִם בֶּכֶה הָאוֹחַ
תַּחְלֹם חֲלוֹמָהּ עַל דּוֹדָהּ, אֲהוּבָהּ
חֲלוֹמִי, חֲלוֹמִי...