פָּרְחָה הַצִּפּוֹר עַל כְּנַף גַּעְגּוּעַ קָרָא הַמִּדְבָּר לָהּ וַתַּעַן הוֹמָה אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת, אִמְרוּ לָהּ מַדּוּעַ לֹא יְאַסְּפֶנָּה בְּחִיר חֲלוֹמָהּ? חֲלוֹמִי, חֲלוֹמִי – הֲיִתְגַּשֵּׁם? עֲלוּמַי, עֲלוּמַי – לְמִי אֶתְּנֵם? מִי יִשְּׂאֵנִי אֵלֶיךָ? מִי יִאָיר אֶת לֵילִי? בּוֹשְׁשוּ פְּעָמֶיךָ אָנָּא הוֹשִׁיעָה, אֵלִי! בּוֹאָה, בּוֹאָה, דּוֹדִי! עַל פִּי הַבְּאֵר צָנְחַָה לָהּ צָנוֹחַ שְׁבוּרַת כְּנָפַיִם צִפּוֹר עֲזוּבָה. עַל שַׁיִת וָסֶלַע עִם בֶּכֶה הָאוֹחַ תַּחְלֹם חֲלוֹמָהּ עַל דּוֹדָהּ, אֲהוּבָהּ חֲלוֹמִי, חֲלוֹמִי...פרחה הציפור על כנף געגוע קרא המדבר לה ותען הומה אבני הבזלת אמרו לה מדוע? לא יאספנה בחיר חלומה חלומי חלומי היתגשם עלומי עלומי למי אתנם מי יישאני אליך מי יאיר את לילי בוששו פעמיך אנא הושיעה אלי בואה, בואה דודי על פי הבאר צנחה לה צנוח שבורת כנפיים ציפור עזובה על שית וסלע עם בכה האוח תחלום חלומה על דודה, אהובה חלומי חלומי...