שִׁמְעוּ נָא חֶבְרַיָּה וְהַטּוּ נָא אֹזֶן
לְמַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
מַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:
שֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים יַנִּיחוּ תְּפִלִּין
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן גּוּרְיוֹן יִרְקֹד בָּלֵט – אַי אַי...
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שָׁרֵת – אַי אַי...
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא!
שמעו נא חבריה והטו נא אוזן
למה שמספר רבנו הקדוש
מה שמספר רבנו הקדוש:
שכל הפועלים יניחו תפילין
ובחוצות תל-אביב ישמרו שבת
בן גוריון ירקוד בלט – אי אי...
אחריו מושה שרת – אי אי...
אזי משיח לתל-אביב יבוא
אזי משיח לתל-אביב יבוא!
מילים: לא ידועלחן: עממי חסידי
|
שִׁמְעוּ נָא חֶבְרַיָּה וְהַטּוּ נָא אֹזֶן
לְמַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
מַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:
שֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים יַנִּיחוּ תְּפִלִּין
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן גּוּרְיוֹן יִרְקֹד בָּלֵט – אַי אַי...
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שָׁרֵת – אַי אַי...
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא!
שמעו נא חבריה והטו נא אוזן למה שמספר רבנו הקדוש מה שמספר רבנו הקדוש: שכל הפועלים יניחו תפילין ובחוצות תל-אביב ישמרו שבת בן גוריון ירקוד בלט – אי אי... אחריו מושה שרת – אי אי... אזי משיח לתל-אביב יבוא אזי משיח לתל-אביב יבוא!
|
פרטים נוספים
על הגרסה: על-פי "פחז כמים", שירון בעריכתו של צבי שביט.
|
מפי אביבי ורבקה יבין
|
שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי וְהַטּוּ נָא אֹזֶן
לְמַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
לְמַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:
שֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים יַתְחִילוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין
וּבִרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן גּוּרְיוֹן יֵצֵא בִּמְחוֹל – אַי אַי...
אַחֲרָיו כַּצָּנֶלְסוֹן – אַי אַי...
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא!
שמעו נא רבותיי והטו נא אוזן למה שמספר רבנו הקדוש למה שמספר רבנו הקדוש: שכל הפועלים יתחילו להניח תפילין וברחובות תל-אביב ישמרו שבת בן גוריון יצא במחול – אי אי... אחריו כצנלסון – אי אי... אזי משיח לתל-אביב יבוא אזי משיח לתל-אביב יבוא!
|
פרטים נוספים
על הגרסה: המילים תומללו על-פי הקלטתם של רבקה ואביבי יבין (ראו להלן).
|
גרסת עדנה תדמור
|
שִׁמְעוּ נָא חֶבְרַיָּא וְהַטּוּ נָא אֹזֶן
מַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
מַה שֶּׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
כְּשֶׁכָּל הַיְּהוּדִים
יַתְחִילוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן-גּוּרְיוֹן יֵצֵא לִרְקֹד – אַי אַי...
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שַׁרְתּוֹק – אַי אַי...
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל-אָבִיב יָבוֹא
שמעו נא חבריא והטו נא אוזן מה שמספר רבנו הקדוש מה שמספר רבנו הקדוש כשכל היהודים יתחילו להניח תפילין ובחוצות תל אביב ישמרו שבת בן-גוריון יצא לרקוד – אי אי... אחריו משה שרתוק – אי אי... אזי משיח לתל אביב יבוא אזי משיח לתל אביב יבוא
|
גרסאות שמביא צבי שביט
|
נוסח א'
שִׁמְעוּ נָא חֶבְרַיָּא
וְהַטּוּ נָא אֹזֶן
לְמַה שֶּׁמְסַפֵּר
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:
שֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים
יָנִיחוּ תְּפִלִּין
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב
יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת.
בֶּן-גוּרְיוֹן יֵצֵא לִרְקֹד אַי-אַי-אַי
וְשֶׁרְתוֹק יֵצֵא לִנְאֹם אַי-אַי-אַי
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל אָבִיב יָבוֹא
אֲזַי מָשִׁיחַ לְתֵל אָבִיב יָבוֹא!
נוסח ב' [הבדלים ביחס לנוסח א']
[...]
בְּחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב [...]
אַחֲרָיו מֹשֶׁה שֶׁרְתּוֹק אַי-אַי-אַי [...]
נוסח א
שמעו נא חבריא והטו נא אוזן למה שמספר רבנו הקדוש
שכל הפועלים יניחו תפילין ובחוצות תל אביב ישמרו שבת
בן גוריון יצא לרקוד אי אי אי ושרתוק יצא לנאום אי אי אי אזי משיח לתל אביב יבוא אזי משיח לתל אביב יבוא
נוסח ב [הבדלים ביחס לנוסח א]
בחוצות תל אביב אחריו משה שרתוק אי אי אי
|
פרטים נוספים
על הגרסה: על-פי שירונו של צבי שביט, "נמשכת השלשלת" [עמ' 58-59 במהדורה שבידינו]. נוסח א' מייצג את המילים המוקלדות בשירון, ונוסח ב' מייצג את המילים הכתובות בכתב-יד מתחת לתווים המובאים בצילום מיד אחרי הנוסח המוקלד.
|
גרסת שכונת בתי ראנד בירושלים (מפי יעקב מזור)
|
שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים יָנִיחוּ תְּפִלִּין...
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן-גּוּרְיוֹן יֵצֵא לִרְקֹד אַי אַי אַי...
וְאַחֲרָיו יֵצֵא שֶׁרְתּוֹק אַי אַי אַי...
[...] שכל היהודים יניחו תפילין ובחוצות תל-אביב ישמרו שבת בן-גוריון יצא לרקוד אי אי אי... ואחריו יצא שרתוק אי אי אי... [...]
|
פרטים נוספים
על הגרסה: יעקב מזור זוכר כי כך שרו בשכונה החסידית בתי ראנד שבירושלים: "היהודים" ולא "הפועלים" וכן "שרתוק" בשם משפחתו בלבד (משום שלא ידעו או לא התייחסו אליו בשמו הפרטי). הוא מעיד כי בנות-הדוד הדוד שלו – בשירן את השיר – לא ראו בו את האלמנט הסטירי, אלא שרו אותו כמין נבואה לעתיד לבוא שאמנם כך יהיה: הפועלים עם התפילין ובן-גורין ושרתוק ירקדו כמו חסידים.
|
מפי שלום כהן (מסר יעקב מזור)
|
[...]
כְּשֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים יָנִיחוּ תְּפִלִּין
וּבְחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת
בֶּן-גּוּרְיוֹן יֵצֵא לִרְקֹד אַי אַי אַי
וְאַחֲרָיו יֵצֵא שֶׁרְתּוֹק אַי אַי אַי
כשכל הפועלים יניחו תפילין ובחוצות תל אביב ישמרו שבת בן גוריון יצא לרקוד אי אי אי ואחריו יצא שרתוק אי אי אי
|
פרטים נוספים
על הגרסה: יעקב מזור: "שלום כהן, מוותיקי המקהלה של "קול ציון לגולה", לימד את הנוסח הזה - שהיה מקובל כנראה במסגרות נוספות בירושלים (תנועות נוער, שכונות וכו') - בחוג 'טרש', אגודת המטיילים שייסד הסופר/המשורר יצחק שלו. כהן ירש את שלו כמדריך הקבוצה."
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
לא ידוע 
|
שיר אנטי-חסידי שהותאם לניגון חסידי. מספר קנ"א (151) בניגוני חב"ד (נדפס בכרך א' של ספר הניגונים של זלמנוב במדור "ניגוני שמחה", עמ' 131). הלחן נדפס בשירונים לא-חב"דיים רבים בשמות שונים: "הורה" (הורה 17 ב"משירי העלייה השנייה", עמ' 42; הורה 4 ב"מכבי לידרבוך", עמ' 71), "ניגון שמחה" (שירו לה' בעריכת חיים קירש, עמ' 52) ו"ניגון אין קץ" (שירים וריקודי עם בעריכת חיים קירש, חוברת 7, עמ' 9). הלחן נדפס גם ללא שמות במקומות נוספים ("מזמרת הארץ" בעריכת רוזובסקי, שיר מס' 53; "שירי ארץ ישראל" בעריכת שנברג, ניגון מס' XXXIII, עמ' 199). האתנומוזיקולוג יעקב מזור מעיד כי הניגון זומר (ללא מילים) בפי זקני יפעת שנמנו עם מייסדי גבת.
יואל אנגל כלל את הניגון (בלי מילים) בעיבוד לקול ופסנתר בשם ניגון-איצ'ה ובגרמנית Ijes Weise כשיר מס' 2 בתוך המחזור "ילדי שדה" אופוס 36.
בלחן החסידי חוזרות שתי השורות הפותחות פעמיים (כך לפי רוב השירונים דלעיל), בעוד שבשיר ה"חילוני" (על-פי גרסאות הטקסט והביצועים שבידינו) יש חזרה רק על השורה השנייה ("למה שמספר רבנו הקדוש"). ב"שירי ארץ ישראל" אין חזרה על הפראזה האחרונה של הניגון, בניגוד לגרסאות של רוב השירונים האחרים.
החלק האמצעי בלחן המקורי הוא במז'ור (כך ב"אוצר נגינות ישראל", אצל אנגל וגם בהקלטה מאוסף סטונהיל) ואילו בהקלטות המאוחרות יותר מושר החלק האמצעי במינור.
גידי יהלום מעיד כי השיר כנראה זומר תחילה בְּגרסה שאִזכרה את כצלנסון וכי ייתכן שהשיר זומר עוד בסוף שנות ה-20 או בתחילת שנות ה-30, שכן אמו מרים יהלום (ילידת 1911) הכירה את השיר בצעירותה.
עוד על השיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מקור: "מזמרת הארץ", הוועד הפועל לברית העולמית של הנוער העברי, ורשה, 1929 תרפ"ט, עמוד 110-111
עדכון אחרון: 12.12.2024 17:40:16
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם