הִנֵּה אִמָּא תַּרְנְגֹלֶת, חִישׁ קוֹרְאָה לָאֶפְרוֹחִים. מִתְלַקְּטִים כֻּלָּם סָבִיב לָהּ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים. פִּיק, פִּיק, פִּיק... הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים. רְאוּ נָא אֶת הַקְּטַנְטַנִּים, מְנַקְּרִים וְזוֹלְלִים. אַךְ כַּמָּה הֵם, מִשְׁתּוֹבְבִים הֵם, וּבְקוֹל מְצַפְצְּפִים. צִיף, צִיף, צִיף... וּבְקוֹל מְצַפְצְּפִים. וְהִנֵּה הוֹלֵךְ וּבָא, אַבָּא טוֹב הַתַּרְנְגוֹל. מִתְהַלֵּךְ הוּא בְּגָאוֹן פֹּה, וּמֵרִיעַ לוֹ בְּקוֹל. קוּקוּרִיקוּ, קוּקוּרִיקוּ. כָּךְ מֵרִיעַ הוּא בְּקוֹל. הינה אימא תרנגולת חיש קוראה לאפרוחים מתלקטים כולם סביב לה הקטנים עם הגדולים פיק פיק פיק הקטנים עם הגדולים ראו נא את הקטנטנים מנקרים וזוללים אך כמה הם משתובבים הם ובקול מצפצפים ציף ציף ציף ובקול מצפצפים והנה הולך ובא אבא טוב התרנגול מתהלך הוא בגאון פה ומריע לו בקול קוקוריקו קוקוריקו כך מריע הוא בקול