הַדַּיָּג הָעַלִּיז מוּל תְּכֹל הָרָקִיעַ, תּוֹךְ מַיִם כְּחֻלִּים רִשְׁתוֹ פֹּה יָנִיעַ. וִיטַלְטֵל מוּל חַמָּה אוֹצָרוֹ בָּרוּחַ וְיִצְחַק בְּתוֹדָה מוּל הַיָּם הַפָּתוּחַ. מַבְהִיקִים, מַבְרִיקִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, קַשְׂקַשִּׂים, סְנַפִּירִים, שְׁלַל דָּגִים בָּרֶשֶׁת. וַעֲדַת יְלָדִים לֹא תֶּחֱרַד לַמַּיִם, הַמַּחֲזֶה תְּלַוֶּה בְּתִמְהוֹן עֵינים.הדיג העליז מול תכול הרקיע, תוך מים כחולים רשתו פה יניע. ויטלטל מול חמה אוצרו ברוח ויצחק בתודה מול הים הפתוח. מבהיקים, מבריקים בכל צבעי הקשת, קשקשים, סנפירים, שלל דגים ברשת. ועדת ילדים לא תחרד למים, המחזה תלווה בתימהון עיניים.

הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.

מקור: "יוסף בן-ברוך (קופיאן): נחללה ונשירה", רנן, הוצאה למוסיקה, רמת גן, [194-], עמוד 8