בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִקַּשְׁטִילְיָה יַעֲקֹב מִסְּפָרַד הַמְּדִינָה, מֵאֲנָהּ רָחֵל לָלֶכֶת לַעֲזֹב אֶת עִירָהּ מֵאֲנָהּ. לֹא שָׁמְעָה לַמּוּסָר אָבִיהָ, לִתְחִנַּת אִמָּהּ הַזְּקֵנָה. מֵאֲנָה לַעֲזֹב אֶת קַשְׁטִילְיָה, מְאַנָּה לְהַפְלִיג בַּסְּפִינָה. וְהַזְּמַן חוֹלֵף, וְהוֹמֶה הַיּוּבָל, מַחְמַדֵּךְ, מָחָר לְטֶבַח יוּבַל... בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִקַּשְׁטִילְיָה יַעֲקֹב מִסְּפָרַד הַמְּדִינָה נוֹתְרָה לְבַדָּהּ בְּקַשְׁטִילְיָה הָעַלְמָה הַנֶּאֱמָנָה. "לֹא בּוֹגֶדֶת וְלֹא סוֹרֶרֶת, הָהּ, אָמֵן וֶאֱמוּנָה. אֲנָכִי לֹא יָדַעְתִּי גֶּבֶר, אַךְ מָחָר אֲנָכִי אַלְמָנָה". וְהַזְּמַן חוֹלֵף, וְהוֹמֶה הַיּוּבָל, מַחְמַדֵּךְ, מָחָר לְטֶבַח יוּבַל... בצאת ישראל מקשטיליה יעקב מספרד המדינה מאנה רחל ללכת לעזוב את עירה מאנה לוא שמעה למוסר אביה לתחינת אימה הזקנה מאנה לעזוב את קשטיליה מאנה להפליג בספינה והזמן חולף והומה היובל מחמדך מחר לטבח יובל בצאת ישראל מקשטיליה יעקב מספרד המדינה נותרה לבדה בקשטיליה העלמה הנאמנה לוא בוגדת ולוא סוררת הה אמן ואמונה אנוכי לא ידעתי גבר אך מחר אנוכי אלמנה והזמן חולף והומה היובל מחמדך מחר לטבח יובל