בוקר, בוקר

בֹּקֶר, בֹּקֶר, בֹּקֶר-אוֹר זוֹרֵחַ. בֹּקֶר, בֹּקֶר – יֶלֶד קָם שָׂמֵחַ. בֹּקֶר בָּא – יוֹם חָדָשׁ! יֶלֶד, קוּם, רְחַץ וּלְבַשׁ! הַשֻּׁלְחָן כְּבָר עָרוּךְ פַּת, חֶמְאָה וּדְבַשׁ! בֹּקֶר, בֹּקֶר, יֹפִי לָנוּ בֹּקֶר! בֹּקֶר, בֹּקֶר – כָּל שָׁעָה בְּיֹקֶר! בֹּקֶר בָּא – לְתוֹרָה, בֹּקֶר בָּא – לַעֲבוֹדָה, קַח יַלְקוּט, תַּלְמִיד חָרוּץ, לְבֵית-הַסֵּפֶר רוּץ!בוקר בוקר בוקר אור זורח בוקר בוקר ילד קם שמח בוקר בא יום חדש ילד קום רחץ ולבש השולחן כבר ערוך פת חמאה ודבש בוקר בוקר יופי לנו בוקר בוקר בוקר כל שעה ביוקר בוקר בא לתורה בוקר בא לעבודה קח ילקוט תלמיד חרוץ לבית הספר רוץ

נדפס לראשונה ב"דבר לילדים", כרך מ', חוברת 52 (עמ' 1269).

הגדרת הלחן כ"עממי" - על-פי "שרשרת" (1980).

ראו גם "בוקר בא", הטקסט המוכר עם וריאנטים רבים לאותה מנגינה.