בין הרים

בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים קוֹרֶנֶת שֶׁמֶשׁ תֹּם וּבָעֵמֶק בַּדְּשָׁאִים נָם לוֹ גְּדִי בֶּן-יוֹם. יָצְאָה הָאֵם לָתוּר בָּהָר עָזְבָה אֶת בְּנָהּ יָתוֹם – וְהַגְּדִי, הוֹי, מַר לוֹ, מַר בָּכָה, פָּעָה עַד דֹּם. מִמְּרוֹם הָהָר גָּחַן הַתַּן הוֹפִיעַ כְּתוֹךְ חֲלוֹם. "אַל תִּבְכֶּה, הוֹי, גְּדִי קָטָן, אִמְּךָ מָסְרָה שָׁלוֹם". אָהוֹ-אֲהָהּ! רוֹעֶה קָרָא נֵעוֹר הַגְּדִי פִּתְאוֹם. "מֶה-מֶה-מֶה?" הַגְּדִי עָנָה קוֹרֶנֶת שֶׁמֶשׁ תֹּם.בין הרים ובין סלעים קורנת שמש תום. ובעמק בדשאים, נם לו גדי בן-יום. יצאה האם לתור בהר. עזבה את בנה יתום- והגדי, הוי, מר לו, מר, בכה, פעה עד דם. ממרום ההר גחן התן, הופיע כתוך חלום, "אל תבכה, הוי, גדי קטן, אמך מסרה שלום". אהו-אהה! רועה קרא, נעור הגדי פתאום, "מה-מה-מה?" הגדי ענה, קורנת שמש - תום.

מתתיהו שלם בראיון לד"ר ציפי פליישר, 30.3.1963, מתוך "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (חיפה 1964/2009), עמ' 368: "חווייה גדולה באותם הימים [סביב 1928] היתה חוויית הגלבוע. כתבתי אז ספרון, "רועים בגלבוע". יש בו 20 וכמה שירים, רובם בלי מנגינה, כי לא הרגשתי צורך בכך. ביניהם, עם הנעימה, "בין הרים ובין סלעים". כל היתר שירים ליריים. כל החברים שלי, עכשיו חברים ותיקים של רמת יוחנן, שוטטו שנים בגלבוע. להימצא לבד, להסתכל...כל מה שיש שם...חוויות עמוקות מאוד של התרשמות".

ביצוע נוסף: דודו אלהרר

מתוך גיליון 30.6.1938  א תמוז תרצ"ח  עמוד 10

מקור: "דבר לילדים"