נָסְעוּ לְתֵל-אָבִיב הַיֶּלֶד וְאָבִיו. אֶת שְׂפַת הַיָּם רָצוּ לִרְאוֹת. אֶת הֶהָמוֹן וַחֲנוּיוֹת. נָסְעוּ לְתֵל-אָבִיב הַיֶּלֶד וְאָבִיו. נָסְעוּ לִירוּשָׁלַיִם לִקְנוֹת זוּג נַעֲלַיִם. כִּי לֹא מָצְאוּ זוּג טוֹב בַּכְּפָר. וְהַיָּשָׁן קָטָן לוֹ כְּבָר. נָסְעוּ לִירוּשָׁלַיִם קָנוּ זוּג נַעֲלַיִם. נָסְעוּ לָעִיר חֵיפָה לִרְאוֹת אִם הִיא יָפָה. הִסְתּוֹבְבוּ בְּכָל הָעִיר לִבָּם מָלֵא שִׂמְחָה וָשִׁיר. נָסְעוּ לָעִיר חֵיפָה רָאוּ שֶׁהִיא יָפָה.נסעו לתל-אביב הילד ואביו. את שפת הים רצו לראות. את ההמון וחנויות. נסעו לתל-אביב הילד ואביו. נסעו לירושלים לקנות זוג נעלים. כי לא מצאו זוג טוב בכפר. והישן קטן לו כבר. נסעו לירושלים קנו זוג נעלים. נסעו לעיר חיפה לראות אם היא יפה. הסתובבו בכל העיר ליבם מלא שימחה ושיר. נסעו לעיר חיפה ראו שהיא יפה.

מקור: "מרדכי לויטס (מלים ומנגינות) : שירוני", מגרפה, 1952, עמוד 13