רכבת ארוכה

רַכֶּבֶת אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה כָּל-כָּךְ דּוֹפְקִים הַגַּלְגַּלִּים תִּיק-תַּק-תִּיק-תַּק-תִּיק-תַּק. הָרִים וּגְבָעוֹת רָצִים לִקְרָאתָהּ, שׁוֹרְקִים הַפַּסִּים תָּה-תָּה-תָּה-תָּה-תָּה-תָּה. הִנֵּה הַתַּחֲנָה – גְּלִין-גְּלוֹן, גְּלִין-גְּלוֹן, גְּלִין-גְּלוֹן שׁוּב פַּעַם מִתְקַשְּׁרִים קָרוֹן אֶל קָרוֹן. עָשָׁן מִתַּמֵּר עוֹלֶה לַמְּרוֹמִים, עוֹלֶה וְאוֹמֵר: שָׁלוֹם לַיְּלָדִים!רכבת ארוכה ארוכה כל כך דופקים הגלגלים תיק תק תיק תק תיק תק. הרים וגבעות רצים לקראתה, שורקים הפסים תה תה תה תה תה תה. הנה התחנה גלין גלון גלין גלון גלין גלון שוב פעם מתקשרים קרון אל קרון. עשן מיתמר עולה למרומים, עולה ואומר: שלום לילדים!

השיר אותר בנוסח יידי בצירוף המנגינה המוכרת (בשינוי קל) תחת השם "די באן" בספר "אונדזער געזאנג" (תל אביב 1984) המבוסס על האוסף הפרטי של בינה שטיינברג (עלתה מפולין בשנת 1932). בעקבות זיהוי בעיתון היידי-אמריקאי פארווערטס בשנת 1979 (בקטע שמאיר נוי הדביק במחברת 15 של אוסף היידי שלו) אותר מקור הטקסט ביידיש - "באנליד" מתוך קינדעלידער מאת נוח גורליק, מינסק 1928 (ראו השיר השלישי בספר הסרוק). במקור זה בעצם רק הבית הראשון משותף עם הנוסח אצל שטיינברג, ורשום שזהו תרגום מרוסית, וזהו הבית היחיד שבדרך כלל מושר בעברית. לפי הכתבה ב"פארווערטס", השיר היידי היה מזומר גם בבתי ספר יידיים באמריקה. לא ברור אם גם הלחן הועבר מרוסית ולא ברור אם הנוסח העברי תורגם ישירות מיידיש או שמא מרוסית. עם זאת, בתוכן העניינים של "מה אספר לילד" (ספר ראשון) רשום כי המקור ב"יהודית" (=יידיש). 

יואל אנגל הלחין לחן נוסף לבית הראשון בלבד של הטקסט היידי, בספר "50 קינדערלידער" תחת הכותרת "דער באהן", מפוצל לשני בתים מוזיקליים. החוברת של אנגל נדפסה כבר ב-1923, ומכאן שתרגום גורליק קדם בשנים אחדות להדפסה בספרו.

למהדורה העברית "50 זמירות לילדים" חיבר ש. בן ציון תרגום משלו ("רכבת ארוכה עוברת בסך"). הנוסח העברי של ש. בן ציון ארוך יותר וכולל שני בתים (מותאמים לארבעה בתים מוזיקליים).

ביצועים נוספים:

• חנה לסלאו
• נתן דטנר וילדים (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים" חלק ב, תזמון 13:38)
• בשמת מגן (ביצוע "זמרדעי" משובח)