הוֹ נַעֲרָה נֶחְמֶדֶת אֶת שִׁירָתִי שִׁמְעִי וְכָל הִרְהוּר שֶׁל עֶצֶב מִלְּבָבֵךְ גַּרְשִׁי. דוֹן, דוֹן, דוֹן... הִנֵּה הַסְּתָו חָלַף לוֹ וְהַפְּרָחִים חוֹלְפִים צִפּוֹר לָהּ מְרַחֶפֶת עַל גַּיְא וְעַל הָרִים. דוֹן, דוֹן, דוֹן... לוּ אַךְ צַיָּד הָיִיתִי מֵבִיא הָיִיתִי לָךְ מִמַּעֲבֶה הַיַּעַר אַיִל עָדִין וָרַךְ. דוֹן, דוֹן, דוֹן... נַפְשֵׁךְ יְשַׁעֲשֵׁעַ אַתְּ תִּשְׁמְרִי עָלָיו וְהוּא אוֹתִי יַזְכִּיר לָךְ בְּרֹךְ מַבַּט עֵינָיו. דוֹן, דוֹן, דוֹן... וְאִם אַךְ לִי תִּרְמֹזִי רַק רֶמֶז קַל אֶחָד אֶהְיֶה אֲנִי לָךְ אַיִל לָעַד, לַעֲדֵי עַד. דוֹן, דוֹן, דוֹן...הו נערה נחמדת את שירתי שמעי וכל הרהור של עצב מלבבך גרשי. דון, דון, דון... הנה הסתיו חלף לו והפרחים חולפים ציפור לה מרחפת על גיא ועל הרים. דון, דון, דון... לו אך צייד הייתי מביא הייתי לך ממעבה היער אייל עדין ורך. דון, דון, דון... נפשך ישעשע את תשמרי עליו הוא אותי יזכיר לך ברוך מבט עיניו. דון, דון, דון.... ואם אך לי תרמוזי רק רמז קל אחד אהיה אני לך איל לעד, לעדי עד. דון, דון, דון....