שָׁר הַיַּיִן בַּגָּבִיעַ מְחַכֶּה הוּא לְבוֹאֵך בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, לָךְ אָבִיאָה אֶת לִבִּי הַמִּתְחַיֵּךְ. לָךְ אָבִיאָה, לָךְ אֶתֵּנָה אֶת הַפֵּשֶר, אֶת הָרָז. אַתְּ תִּגְּשִׁי דוּמָם עַד הֵנָּה וְלֵילִי יַבְהִיק מִפָּז. מְבוּיָשׁ שׁוֹתֵק הַיַּיִן. מְְבוּיָשׁ הוּא וְאָדֹם. לֵיל פּוֹרֵעַ וַעֲדַיִן לֹא פתחת דַלְתִּי פִּתְאוֹם. רַק הָרוּחַ מְיַלֶּלֶת וְזוֹעֶפֶת [בהקלטה: היא זוֹעֶפֶת] בַּמֶּרְחָב. בְּלִבִּי כָבְתָה גַחֶלֶת, מִשָׁמַי נָשַׁר כּוֹכָב.שר היין בגביע מחכה הוא לבואך בי נשבעתי לך אביאה את לבי המתחייך לך אביאה, לך אתנה את הפשר, את הרז את תגשי דומם עד הנה ולילי יבהיק מפז מבויש שורק היין מבויש הוא ואדום ליל פורע ועדיין לא פתחת דלתי פתאום רק הרוח מייללת וזועפת [בהקלטה: היא זועפת] במרחב בלבי כבתה גחלת משמיי נשר כוכב