א. נוּמִי, בַּת נֹעַם, לִשְׁלוֹת בָּא מוֹעֵד שׁוּרִי: הַשֶּׁמֶשׁ לָנוּחַ תֵֵּרֵד, מֵעֵבֶר הָרִים תִּגְוַע תּוֹךְ לֶהָבוֹת טֶרֶם תֵּדְעִי אַתְּ שֶׁמֶשׁ וּמוֹת אֶל אוֹר וְאֶל זֹהַר תָּסֵבִּי עַיִן - שׁוּרִי: רַבּוֹת שִׁמְשׁוֹתַיִךְ עֲדַיִן. (בכתב היד ובביצוע: נוּמִי). נוּמִי בַּת נֹעַם - נוּמִי... שָׁלוֹם!   ב. נוּמִי בִּתִּי! רוּחַ עֶרֶב רוֹטֵט: מִי יֹאמַר, אָנָה, מֵאַיִן נוֹדֵד? כָּאן דְּרָכִים סוֹד-אֹפֶל יַחְבִּיא מִמֵּךְ, מֵאִתִּי, מִכֻּלָּנוּ, בִּתִּי! פֹּה לְבַדָּד נִתְהַלֵּךְ שִׁיתוֹמֵי-עַיִן (בביצוע: שְׁתוּמֵי) רֵעַ לְהֵלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָיִן! נוּמִי בַּת-נֹעַם, נוּמִי שָֹלוֹם!   ג. נָמָה אַתְּ מִרְיָם - מִרְיָם שֶׁלִּי, אָנוּ רַק חוֹפִים תּוֹךְ תּוֹכֵנוּ דְּכִי דַּם-הֶעָבָר אֶל בָּאוֹת יִגְאֶה דַּם-אֲבוֹתֵינוּ רוֹתֵחַ וָגֵא. בָּאנוּ כֻּלְהַם: מִי בּוֹדֵד בַּסָּךְ? אַתְּ חַיֵּיהֶם - חַיֵּיהֶם שֶׁלָּךְ - מִרְיָם, גִּיל חַיַּי - נוּמִי, שָׁלוֹם.א. נומי, בת נועם, לשלות בא מועד שורי: השמש לנוח תרד, מעבר הרים תגווע תוך להבות טרם תדעי את שמש ומות אל אור ואל זהר תסבי עין - שורי: רבות שמשותיך עדין. נומי בת נועם - נומי... שלום! ב. נומי בתי! רוח ערב רוטט: מי יאמר, אנה, מאין נודד? כאן דרכים סוד-אופל יחביא ממך, מאתי, מכולנו, ביתי! פה לבדד נתהלך שיתומי-עין - רע להלך בדרך אין! נומי בת-נועם, נומי שלום! ג. נמה את מרים - מרים שלי, אנו רק חופים תוך תוכנו דכי דם-העבר אל באות יגאה דם-אבותינו רותח וגא. באנו כלהם: מי בודד בסך? את חייהם - חייהם שלך - מרים, גיל חיי - נומי, שלום.