יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת, וְכָל-הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק; וּמֵאַחֲרֵי הָרֵחַיִם שְׁאוֹן הַנַּחַל אֵינוֹ פוֹסֵק. שְׁחוֹר הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ כּוֹבֵשׁ, מַרְכִּיב צֵל עַל-צֵל וְכוֹפֵל; דּוּמָם אֶל-יָם הַמַּחֲשַׁכִּים כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב נוֹפֵל. וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם אֵשֵׁב אַבִּיט אֶל-כּוֹכָבִי; לִי אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד – הוּא הָעוֹלָם שֶׁבִּלְבָבִי.ים הדממה פולט סודות, וכל העולם כולו שותק; ומאחרי הרחיים שאון הנחל אינו פוסק. שחור הלילה הולך כובש, מרכיב צל על צל וכופל; דומם אל ים המחשכים כוכב אחר כוכב נופל. ובהשתתק כל העולם אשב אביט אל כוכבי; לי אין עולם אלא אחד – הוא העולם שבלבבי.