מילים: מרדכי אמיתילחן: לא ידוע
|
מִתְנוֹסֵס הַנֵּס עַל תֹּרֶן,
מִתְלַקַּחַת מְדוּרָה.
עַל הָהָר בְּיַעֲרוֹת אֹרֶן
מִתְלַכֶּדֶת הַשּׁוּרָה.
הֵי, קָדִימָה אַךְ קָדִימָה,
אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁיר הָרִימָה,
שִׁירוּ, גִּילוּ, הַעְפִּילוּ בַּמִּשְׁעוֹל.
קוֹל קוֹרֵא מֵהַר וָגֶבַע:
בּוֹאוּ נָא!
בּוֹאוּ שׁוֹמְרִים אֶל חֵיק הַטֶּבַע,
בּוֹאוּ נָא!
שִׁירֵנוּ מֶרֶץ,
שִׁירָה סוֹעֶרֶת,
וְהִיא פּוֹרֶצֶת
וּמְפוֹצֶצֶת אֶת הַכֹּל.
הָרִימוּ רֶגֶל!
הָנִיפוּ דֶּגֶל!
נַעֲלֶה נַעְפִּילָה
עַל אַף הַכֹּל!
מתנוסס הנס על תורן מתלקחת המדורה. על ההר ביערות אורן מתלכדת השורה. הוי קדימה, הי קדימה הד קולך בשיר הרימה! שירו, גילו, העפילו במשעול! קול קורא מהר וגבע: בואו נא! צאו שומרים אל חיק הטבע, צאו נא! שירנו מרץ, שירה סוערת, והיא פורצת ומפוצצת את הכל! הרימו רגל! הניפו דגל! העפל נעפיל על אף הכל! על אף הכל!
|
נוסח נתיבה בן יהודה
|
מִתְנוֹסֵס שָׁם נֵס עַל תֹּרֶן,
מִתְלַקַּחַת הַמְּדוּרָה.
עַל הָהָר בֵּין יַעֲרוֹת אֹרֶן
מִתְלַכֶּדֶת הַשּׁוּרָה.
הוֹי, קָדִימָה, הֵי קָדִימָה,
הֵד קוֹלְךָ בְּשִׁיר הָרִימָה!
שִׁירוּ, גִּילוּ, הַעְפִּילוּ
בַּמִּשְׁעוֹל, בַּמִּשְׁעוֹל!
קוֹל קוֹרֵא מֵהָר וָגֶבַע:
בּוֹאוּ נָא! בּוֹאוּ נָא!
צְאוּ צוֹפִים אֶל חֵיק הַטֶּבַע
צְאוּ נָא! צְאוּ נָא!
שִׁירֵנוּ מֶרֶץ,
שִׁירָה סוֹעֶרֶת,
וְהִיא הוֹרֶסֶת
וּמְפוֹצֶצֶת אֶת הַכֹּל!
הָרִימוּ רֶגֶל!
הָנִיפוּ דֶּגֶל!
הַעְפֵּל נַעְפִּיל
עַל אַף הַכֹּל!
מתנוסס שם נס על תורן מתלקחת המדורה על ההר בין יערות אורן מתלכדת השורה הוי קדימה הי קדימה הד קולך בשיר הרימה שירו גילו העפילו במשעול במשעול קול קורא מהר וגבע בואו נא בואו נא צאו צופים אל חיק הטבע צאו נא צאו נא שירנו מרץ שירה סוערת והיא הורסת ומפוצצת את הכול הרימו רגל הניפו דגל העפל נעפיל על אף הכול
|
נוסח שלימד מקס למפל
|
...
שִׁירוּ גִּילוּ הַעְפִּילוּ בַּמִּישׁוֹר
...
בּוֹאוּ אַחִים אֶל חֵיק הַטֶּבַע
... שירו גילו העפילו במישור ... בואו אחים אל חיק הטבע
|
נוסח צבי שביט
|
שירנו מרד
|
מתוך שירון צבאי מתחילת שנות השישים
|
מִתְנוֹסֵס הַנֵּס עַל הַתֹּרֶן
מִתְלַּקַּחַת הַמְּדוּרָה...
שִׁירוּ מֶרֶץ שִׁירָה סוֹעֶרֶת...
מתנוסס הנס על התורן מתלקחת המדורה...
שירו מרץ שירה סוערת...
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
חבורת שהם 
שנת הקלטה: 2005 מקור: תקליטור "עלי להבה"(חבורת שהם)
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת הקיבוץ הארצי 
ביצוע:
הקישור הועתק
זמרדעי זמרשת 
ביצוע:
הקישור הועתק
ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם חיפה 
שנת הקלטה: 28.4.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
הקישור הועתק
זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשדגיטרה: נגה אשדשנת הקלטה: 2007 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מתוך אירוע זמרשת מס' 2 מועצה מקומית אזור, 13.12.07 הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
ביצוע:
הקישור הועתק
חנוך אלוני 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת חנוך אלוני שר את השורה האחרונה של "מתנוסס הנס על תורן" עם הסיומת שקדמה לסיומת למנגינת "למלך הראשון".
ביצוע:
הקישור הועתק
אסתר זינגר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת אסתי זינגר שרה את "מתנוסס הנס על תורן" עם סיומת למנגינת "למלך הראשון".
ביצוע:
הקישור הועתק
רותי פריד 
שנת הקלטה: 2009 מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית כסיום לשיר, שרה רותי, ללא מילים, את מנגינת "למלך הראשון".
על השיר
המנגינה כנראה לועזית. לשיר קדמה גרסה בשפה אחרת או אולי בג'יבריש לאותו לחן. דן אמתי, אחיו של מחבר המילים, העיד בפני אורי יעקובוביץ' כי לשיר המקור קראו "אצ'קולינו". גם צבי שביט (בעמל ובשיר, עמ' 72) מתעד כותר דומה – "אֶצְקוֹמְלִינוֹ" – ורושם שהשיר הונגרי. אהוד לוז במכתב לזֶמֶרֶשֶׁת דלה מזכרונו במעומעם את שתי השורות הראשונות: "יַסְקָה מָלִינָה דֶה ז'וֹנְדָה / פֶּצְ'קוֹ מֶצְ'קוֹ מָלָגָה", ואילו יעקב לזר מקיבוץ נחשון זוכר בלחן זה אתחלתא "אסקמלינה דסולדט". לפי ספרו של נתן שחר "שירת הנוער", עמ' 274 - המקור רומני, ואילו על פי כרטסת מאיר נוי. לפי תוכניית מפגש היובל של תנועת "השומר הצעיר" (ב-1963), הלחן עממי איטלקי.
לשיר הייתה מקובלת גם סיומת אחרת. נראה שבקיבוצי "הקיבוץ-הארצי - השומר-הצעיר" למדו הילדים את השיר "קדימה" עם סיומת במנגינת "למלך הראשון" (עם או בלי מילים) בעת שכיתתם הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר". על-פי אסתר זינגר, בת קיבוץ בית זרע, כיתתה למדה את השיר עם התוספת (ללא מילים) ב-1956 (ר' ביצועה לעיל). לדברי חנוך אלוני (נ' 1939), גם הוא בן בית זרע, לפני הסיומת למנגינת "למלך הראשון" שרו בבית זרע סיומת אחרת שהסתיימה במילים: "השומר, השומר, צעד קדימה לקראת האור, לקראת המחנה" (ר' ביצועו לעיל). את השיר במתכותנו זו לימד את כיתתו המדריך שלהם בתנועת "השומר הצעיר" צבי מגן (מרקוביץ'), כשהיו בכיתה ד' (1949). חנוך העיד כי מאוחר יותר, להערכתו בראשית שנות החמישים, הוחלפה תוספת זו במנגינת "למלך הראשון". רותי פריד, בת קיבוץ מענית, זוכרת כי כאשר כיתתה הצטרפה ב-1954 לתנועת "השומר הצעיר", היא למדה את השיר ממדריכתה מקיבוץ עין-שמר. אז התוספת כבר הייתה במנגינת "למלך הראשון" (ר' ביצועה לעיל). (תודה לרותי ולאורי יעקובוביץ' שהביא את דבריהם של אסתי זינגר וחנוך אלוני.)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים
המשקל והמקצב בגרסה זו שונים מהמקובל. מכל הביצועים, רק ביצוע חבורת שוהם תואם לתווים בגרסה זו. מבוסס על: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", כתר, 1990, עמוד 105
תיווי: יואב בלינסקי
תווים
תיווי: יואב בלינסקי על פי "לשיר עם אפי נצר" עמוד 241
סיפור שיר
אז מה הרימו, רגל או דגל?
מאת אלי ס"ט
כך או אחרת, מדובר בקריאה שהייתה נהוגה במצעדי הפגנת-נוכחות שהשתתפו בהן תנועות הנוער בשנות הארבעים והחמישים. צבי (גרימי) גלעד ז"ל, שתרם רבות לזֶמֶרֶשֶׁת, השתתף במצעדים כאלה בהיותו חניך תנועת "הנוער העובד" בקריית-חיים בתקופה זו, וכך סיפר:
את שיר לצעידה היו שרים במצעדי אחד-במאי שהתקיימו בחיפה. לא שרים באופן רצוף, אלא מפעם לפעם. בסיום כל מחזור שירה שכזה, היה הכרוז צועק: "הנוער - רֶגֶל!" ואנחנו היינו עונים: "ה-נו-ער ה-עו-בד!". כך, פעמיים-שלוש וחוזרים לצעדה שקטה, למקצב התוף של יוסל'ה אורג (לימים האקורדיוניסט המיתולוגי של להקת הנח"ל ושל "בצל-ירוק" – א"ס), עד לסבב הבא – שירה וקריאה. בתנועת "השומר-הצעיר" קריאת הכרוז הייתה: "שומרים רגל!" ותשובת הצועדים: "ה-שו-מר ה-צ-עיר!" וכו'. המקור המשותף לכל הקריאות האלו היה: "הרם רגל!" או "הרימו רגל!". ומה עניין הרמת הרגל לכאן? זה היה ביטוי למצעד. למשל: "הרימו רגל, הניפו דגל".
יורם ותמר גוז'נסקי זוכרים שבתנועת בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי) הקריאה הייתה "הנף דגל".
הביטוי "להרים רגל" או "להרים דגל" חוזר בשירים רבים, רובם סוציאליסטיים, למשל:
גוש "השומר-הצעיר" בהפגנת אחד-במאי, ליד בית מועצת פועלי חיפה, רח' החלוץ, חיפה תחילת שנות החמישים
תגיות
עדכון אחרון: 04.03.2022 17:21:31
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|