שירו השיר

שִׁירוּ הַשִּׁיר עַל תִּירוֹשׁ דָּרְכוּ בַּגַּת וְעַל יַיִן יְשַׂמַּח כָּל לֵב, שִׁירוּ עַל עִיר נְצוּרָה עָמְדָה בָּדָד וּבַשַּׁעַר אֵיךְ נֻצַּח אוֹיֵב - הָ-הָרִיעוּ נָא, הָ-הָרִיעוּ נָא. עִיר עוֹז לָנוּ, עוֹז וָשֶׂגֶב, עוֹז לָנוּ וּמִשְׂגָּב. צַר נָפַל הֻכְרַע בַּנֶּגֶב כֹּה תִּמְחֲאוּ כַּף אֶל כַּף. רֹאשׁ עֲטֶרֶת - בַּת תִּפְאֶרֶת - זוֹ הַקֶּרֶת - הַמְּשֻׁחְרֶרֶת - יְרוּשָׁלַיִם. שירו השיר על תירוש דרכו בגת ועל יין ישמח כל לב, שירו על עיר נצורה עמדה בדד ובשער איך נוצח אויב - ה-הריעו נא, ה-הריעו נא. עיר עוז לנו, עוז ושגב, עוז לנו ומישגב. צר נפל הוכרע בנגב כה תמחאו כף אל כף. ראש עטרת - בת תפארת - זו הקרת - המשוחררת - ירושלים.

מתתיהו שלם בראיון לד"ר ציפי פליישר, 30.3.1963, מתוך "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (חיפה 1964/2009), עמ' 368: "כתבתי מחזה לנוער, בשנים הראשונות למדינה. היה שם איזה עניין עם ירושלים. המחזה מסתיים בשיר זה. התאריך בערך 1949".

השיר נדפס ב"דבר לילדים" כרך כ"א [תשי"א], חוברת 40, עמ' 630.