קוקייה על ההרים

קוּקִיָּה עַל הֶהָרִים מְקַפֶּצֶת עַל גְּבָעוֹת קוּקִיָּה יוֹדַעַת זֹאת אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד קוּקִיָּה קוּקִיָּה... קוּקִיָּה עַל הַגְּבָעוֹת מְקַפֶּצֶת עַל הָרִים בָּאָה פֹּה לִשְׁאֹב מַיִם וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הָרוֹעִים קוּקִיָּה קוּקִיָּה... קוקיה על ההרים מקפצת על גבעות קוקיה יודעת זאת אני אוהב אותה מאוד קוקיה קוקיה... קוקיה על הגבעות מקפצת על הרים באה פה לשאוב מים ולהשקות את הרועים קוקיה קוקיה...

צפו בביצוע קבוצת התימניות של רינה ניקובה (נקראה גם בלט תנ"כי מזרחי) כפי שצולמה ב1937.

כותבת על הסרטון שרי אלרון, "רינה ניקובה ולהקת התימניות: מחול ישראלי בין מזרח ומערב" (עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2010), עמ' 150 עד 152: [בסרטון רואים] "שבע נשים צעירות ממוצא תימני, הולכות בנחת זו בעקבות זו. הן נושאות כדי חרב ומתיישבות זו לצד זו. הן לבושות בבגדים אותנטיים רקומים אך לא בגדים יהודים-תימניים אלא של נשים ערביות מאזורים שונים בארץ ישראל של שנות השלושים. הן שרות כל אחת בתורה בית מהשיר "קוקייה", תוך כדי תיפוף ו/או תנועה ריקודית מינימלית של הזרועות, השכמות והצוואר, בעוד האחרות יושבות, מתופפות ומשמשות מסגרת וקהל. המנגינה ומילות השיר פשוטות והן מתארות את קורותיה של הנערה קוקייה ונערות כפריות כמותה".

עוד על השיר:

• לאה גולדברג כתבה ללחן זה את "מכתב לכלה".
• לחן זה מופיע בנוסח מעט שונה (בתחילתו) בחוברת לימוד "החלילית" מאת אברהם עומר (חלק א, קטע מס' 115).
• בשנת 1951 בוצע השיר בפסטיבל עין גב כמחול תימני בביצוע להקת "הבלט התנ"כי הירושלמי של רינה ניקובה" (קבוצת המשך לתימניות של ניקובה, כללה גם רקדניות שלא ממוצא תימני) כליווי למחול "מחזה על יד הבאר בעין כרם" (האזינו כאן, זהו השיר הראשון בתזמון 00:32; זו הקלטה שביצעה יוהנה ספקטור בפסטיבל עין גב, 24.4.1951, י"ח ניסן תשי"א). בעקבות ההקלטה, כתב המלחין חיים אלכסנדר על הלחן "וריאציות על שיר בוכרי" לאבוב. על הכריכה האחורית של התווים מפנה אלכסנדר להקלטה מעין גב (בוצעה בידי יוהנה ספקטור, מספר הסרט בספרייה הלאומית Y60), הבלבול נובע מכך שהקטע הקודם בתוכנית היה "ערב לפני החתונה". בתיעוד הנלווה לסרט ההקלטה רשום הקטע הבוכרי ראשון, אך ההקלטה בפועל מתחילה רק בשיר "קוקייה" המלווה את "מחזה על יד הבאר בעין כרם".

בירור: יוסף גולדנברג, בעקבות:  שרי אלרון (לעיל), עמ' 150 עד 152 ו220; יוחנן רון, "זלצבורג של המזרח התיכון: סיפור תולדותיו של פסטיבל עין גב – פסטיבל מוסיקה ראשון בישראל", עמ' 186.

עוד באותו לחן:

• "חיי הנישואים בתימן" ששר שלמה מוקעה. אפשר שמוקעה הכיר את הלחן בתימנית לאו דווקא דרך תיווך השיר העברי.
• קוקיה, קוקיה, שיהיה מה שיהיה מתוך "סאלח שבאתי" גרסת 1988
• יש לנו רב-סמל, מסתובב במאהל, האתחלתא בלבד מתועדת בכרטסת מאיר נוי, עמ' 252 במקבץ הסרוק.