המילים
בָּאֳנִיָּה קוֹרְאִים לִי דֹּב הַמַּיִם,
הַסַּפָּנִים זֶה חֹמֶר מְיֻחָד,
גַּם בְּלֶכְתֵּנוּ יַחַד שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
אֲנַחְנוּ בַּחוּרִים אֶחָד אֶחָד.
הַסַּפָּנִים זֶה שֵׁבֶט מְמֻלָּח
אֶת הַסַּפָּן הָרוּחַ לֹא יִקַּח
וְלֹא יִקְּחוּ אוֹתוֹ חֲזִיז וָרַעַם
הוֹי, שִׁירִי נָא וְרֹנִּי נָא
הַרְמוֹנִיקָה, הַרְמוֹנִיקָה
וְהָבִי אֶת הַזֶּמֶר עוֹד הַפַּעַם.
בְּסַן-מָלוֹ, הוֹנְג-קוֹנְג וְיוֹקוֹהָמָה
אֶת הַמַּדִּים יִצַּגְנוּ, אֲדוֹנִי:
עַל הֶחָזֶה מַה מְּצֻיָּר? מִרְיָמָה
וּמֵעָלֶיהָ דֶגֶל צִיּוֹנִי.
וְאִם עוֹד בֵּין מִרְיָמָה וְהַדֶּגֶל
אַתָּה מוֹסִיף צִיּוּר שֶׁל חֵץ עִם לֵב –
זֶה כְּבָר קוֹבֵעַ, זֶה נִשְׁאָר בַּתֶּקֶן,
זֶה לֹא נִמְחָק וְגַם לֹא מִתְקַלֵּף.
הַסַּפָּנִים זֶה שֵׁבֶט מְמֻלָּח...
הִתְגַּלְגְּלִי אֵלַי כְּמוֹ תַּפּוּחַ,
מַדּוּעַ אַתְּ עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק!
אָמְנָם עַל פְּנֵי הַיָּם אֲנִי מָלוּחַ,
אֲבָל בַּיַּבָּשָׁה אֲנִי מָתוֹק.
יֶשְׁנָן מִלִּים כְּמוֹ "נְמַל הַבַּיִת",
"חֻפְשַׁת מוֹלֶדֶת", וְעוֹד מִלִּים שׁוֹנוֹת,
זֶה צִיּוֹנוּת, אוֹמְרִים, זֶה שֶׁמֶן זַיִת,
לֹא, לֹא נָכוֹן, זֶה שֶׁמֶן-מְכוֹנוֹת.
זֶה מְשַׁמֵּן אֶת הַבְּרָגִים כַּהֹגֶן,
וְלַקְּפִיצִים זֶה מַשֶּׁהוּ מוֹסִיף...
וּבְיִחוּד כְּשֶׁיּוֹרֵד הָעֹגֶן
וּכְשֶׁמִּרְיָמָה הִיא עַל הָרָצִיף.
הַסַּפָּנִים זֶה שֵׁבֶט מְמֻלָּח,
אֶת הַסַּפָּן הָרוּחַ לֹא יִקַּח,
וְלֹא יִקְּחוּ אוֹתוֹ חֲזִיז וָרַעַם.
הוֹי שִׁירִי נָא וְרֹנִּי נָא
הַרְמוֹנִיקָה, הַרְמוֹנִיקָה,
וְהָבִי אֶת הַזֶּמֶר עוֹד הַפַּעַם.