מילים: אליקום צונזר
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי פולני, אליקום צונזר כתיבה: 1860
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
נחמה הנדל 
ליווי עצמי בגיטרה. מתוך הקלטות לקראת המופע "אנו נהיה הראשונים - משירי העליות הראשונות".
מקהלת הקיבוץ המאוחד  ביצוע:
מקהלת המיולה 
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
שנת הקלטה: 2007
מקור: ערב ליצחק אדל
מקהלת נצרים (נצר סרני) 
ניצוח: מיה שביט
שנת הקלטה: 13.6.1961
עיבוד למקהלה בשלושה קולות שווים, נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה: 50 שירי מקהלה לקולות שווים", עמ' עמ' 28 - 30.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאברהם יאסן 
מתוך תקליט 78 סל"ד (10 אינטש) בהוצאת Columbia, ניו יורק, 1917. מספר סידורי: E3617.
בליווי כינור, צ'לו ופסנתר. בהקלטה זו מושרים בתים 1 ו-3.
בצידו השני של התקליט: שם במקום ארזים
מקהלת בנות הזמר - מעגן-מיכאל 
ניצוח: בינה כרמי
שנת הקלטה: 1971
מקור: ערב מוזיקלי בקיבוץ מעגן מיכאל
הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי.
בנות המקהלה היו בכיתות ט' ו-י"ב כשבוצעה ההקלטה. השיר הושר גם בכנס מקהלות בחיפה והמקהלה זכתה בפרס ראשון.
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
חבורת שהם  ביצוע:
שרגא שפייזר 
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:15:00).
במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.
גלגול מוקדם יותר של הלחן מאשר הנוסח המקובל כיום.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןהשושנה בשיר היא משל לעם ישראל, כמו במקורות אחרים: "שושנת יעקב", "נעשה נס לשושנים" ועוד.
צונזער עצמו חיבר לשיר לחן שונה לגמרי מהלחן כפי שמוכר כיום (למשל כפי שהקליטה נחמה הנדל), ובכל זאת אפשר שהוא מקור הלחן המוכר, כפי שמבאר פרופ' שי בורשטיין: לחן צונזער נדפס עם הנוסח היידי של השיר (ראו להלן תווים מתוך "אוצר נגינות ישראל"). תווים לנוסח העברי נדפסו לראשונה בספרו של ניסן צבי גולומב "למנצח בנגינות" תרמ"ג (1883, ראו מאמרו של אליהו הכהן 'כי ספריו ראשית בכורים הם בספרות העברית': על המוזיקאי צבי ניסן גולומב בבלוג של פרופ' דוד אסף, "עונג שבת", 31.7.2015). גם תווים אלה מובאים להלן. נוסח לחן זה מתחיל באופן דומה לנוסח המוכר כיום, וממשיך באופן שונה הקרוב יותר ללחן צונזער כפי שנדפס עם הנוסח היידי. נוסח קרוב הרבה יותר ללחן בנוסחו המאוחר נדפס ב"ספר השירים" של אידלסון, חלק א' (תרע"ב 1912) שם הוא מזוהה מעל התווים כ"נעימה עממית" ואילו בתוכן העניינים כ"נעימה פולנית".
גם אליהו הכהן סבור שהמנגינה המוכרת היא גלגול המנגינה שחיבר צונזר, וכי יש לה נוסחים נוספים (דוגמת ביצועו של החזן יאסן – ר' לעיל), שכולם מקורם בלחנו של צונזר.
קובי לוריא חושף כי לטקסט היידי קדמה גרסה מוקדמת יותר שסופה שבח לא לציון כי אם לצאר אלכסנדר השני. ראו מאמרו: "השושנה והצאר: "השושנה" מאת אליקום צונזר שיר ציון או שיר הלל לצאר אלכסנדר השני?", בתוך: "ביקורת ופרשנות" 44 (תשע"ב): הזמר העברי - פואטיקה, מוסיקה, היסטוריה, תרבות, עמ' 61 - 70.
אליהו הכהן על השיר בבלוג "עונג שבת": חלק א', חלק ב'
ביצועים נוספים:
- חוה אלברשטיין (וידיאו)
- אורה זיטנר (ביצוע שני בתים)
- ליאורה פדלון סימון
ראו את השיר גם בלחן מראשון לציון ובלחן עיראקי יהודי.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 24-25
תווים של הנוסח היידי המקורי
מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932