יֵשׁ חָלִיל נֶעֱלָם בֵּין הָרֵי הַגָּלִיל
יֵשׁ לוֹ זֶמֶר אֶחָד בֵּין אַלְפֵי אֶלֶף צְלִיל.
זֶה הַזֶּמֶר לַסֶּלַע, לְפֶלֶג צוֹהֵל
זֶה הַזֶּמֶר לַבֹּקֶר, הַזֶּמֶר לַלֵּיל.
וְיוֹדֵעַ לִבְכּוֹת הֶחָלִיל וְלִצְחֹק
יֵשׁ וְהוּא כֹּה קָרוֹב, יֵשׁ וְהוּא כֹּה רָחוֹק.
וְנוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֶחָלִיל
כִּי יוֹדֵעַ הֵיטֵב הוּא כָּל דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל.
הוּא נוֹדֵד בִּדְרָכִים נִסְתָּרוֹת, עַתִּיקוֹת
נִמְתְּחוּ בְּשָׁנִים רְחוֹקוֹת רְחוֹקוֹת
כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְנוֹלַד הַגָּלִיל
כִּי מֵאָז מְזַמֵּר וְנוֹדֵד הֶחָלִיל.
וּמַכִּיר הֶחָלִיל הָאוֹהֵב נְדוּדִים
אֶת אַנְשֵׁי הַגָּלִיל וְאֶת כָּל הַיְּלָדִים
וּבָא בַּלֵּילוֹת אֶת שְׁנָתָם לְהַנְעִים
אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה אֶת חֲלִיל הַפְּלָאִים.
יֵשׁ חָלִיל נֶעֱלָם...