כָּתְנוֹת פַּסַּים לָבַשׁ הַגָּן
וּכְסוּת רִקְמָה מַדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ עָטָה כָל-עֵץ
וּלְכָל-עַיִן הֶרְאָה פִלְאוֹ.
כָּל צִיץ חָדָשׁ לִזְמָן חֻדַּשׁ
יָצָא שׂוֹחֵק לִקְרַאת בּוֹאוֹ,
אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר,
מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ.
יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו
וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ
מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו
הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ.