בְּמָקוֹם הָאֶרֶז נוֹשֵׁק עֹבִי רוֹם בְּמָקוֹם הַיַּרְדֵּן מְפַכֶּה גַּלֵּי תְּהוֹם בְּמָקוֹם אֲבוֹתַי הִשְׁקוּ גַּי וָגֵב וְעַל כָּל רֶגֶב דַּם גִּבּוֹרִים זָב שָׁם אֶרֶץ חֶמְדָּה לִי בִּתְכֵלֶת חוֹף זוֹ אֶרֶץ אָבוֹת בִּיפֵה נוֹף וְאִם כֹּחַ זָר דְּחָפַנִּי כְּבָר מִשָּׁם קְלַעֲנִי לִהְיוֹת נָד מֵעַם אֶל עַם אֲנִי לְצִיּוֹן אֶשָּׂא עַיִן וָלֵב לְעֵבֶר מִזְרָח אִחַל אֵל בִּכְאֵב הַה תֵּן לִי כָּנָף, אֵל, וְאָעוּף כְּעוֹף אֶל אֶרֶץ אָבוֹת בִּיפֵה נוֹף וְאִם לֹא אֶזְכֶּה לַחֲזוֹת אֶרֶץ זוֹ וְאָמוּת נָע וְנָד בַּנֵּכָר פֹּה הַנִּיחוּ עַצְמוֹתַי אֶל הַבּוֹר וְהַטּוּ פָּנַי נֹכַח מִזְרַח אוֹר מוּל אֶרֶץ זוֹ, שֶׁלֹּא חָדַלְתִּי שְׁאוֹף לְנַשֵּׁק אַדְמָתָהּ יְפֵה הַנּוֹף שָׁם אוֹחִיל דֹּם, עַד בֹּא עֵת קֵץ לָעַם עַד תִּמְלָא סְאַת הַהֶרֶג וְהַדָּם עַד יֵעוֹר עַמִּי מִן הַגּוֹלָה צֵאת וְאָז מָשִׁיחַ מְרוֹם יִשָּׂא נֵס וִימַהֵר כָּל נִדְחֵי-עַם לֶאֱסֹף אֶל אֶרֶץ צְבִי לִיפֵה הַנּוֹף לְמָקוֹם הָאֶרֶז נוֹשֵׁק עֹבִי רוֹם לַמָּקוֹם הַיַּרְדֵּן מְפַכֶּה גַּלֵּי תְּהוֹם לְמָקוֹם אֲבוֹתַי הִשְׁקוּ גַּי וָגֵב וְעַל כָּל רֶגֶב דַּם גִּבּוֹרִים זָב אֶל אֶרֶץ חֶמְדָּה זוֹ בִּתְכֵלֶת חוֹף אֶל אֶרֶץ אָבוֹת בִּיפֵה נוֹף במקום הארז נושק עבי רום במקום הירדן מפכה גלי תהום במקום אבותיי השקו גי וגב ועל כל רגב דם גיבורים זב שם ארץ חמדה לי בתכלת חוף זו ארץ אבות ביפה נוף ואם כוח זר דחפני כבר משם קלעני להיות נד מעם אל עם אני לציון אשא עין ולב לעבר מזרח אחל אל בכאב הה תן לי כנף, אל, ואעוף כעוף אל ארץ אבות ביפה נוף ואם לא אזכה לחזות ארץ זו ואמות נע ונד בניכר פה הניחו עצמותיי אל הבור והטו פניי נוכח מזרח אור מול ארץ זו, שלא חדלתי שאוף לנשק אדמתה יפה הנוף שם אוחיל דום, עד בוא עת קץ לעם עד תמלא סאת ההרג והדם עד יעור עמי מן הגולה צאת ואז משיח מרום יישא נס וימהר כל נדחי-עם לאסוף אל ארץ צבי ליפה הנוף למקום הארז נושק עבי רום למקום הירדן מפכה גלי תהום למקום אבותיי השקו גי וגב ועל כל רגב דם גיבורים זב אל ארץ חמדה זו בתכלת חוף אל ארץ אבות ביפה נוף