בגליל (לחן נרדי בעקבות לחן ערבי)

עֲלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּגָּלִיל יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל. הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה לַשֶּׂה, לַגְּדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה. הוּא מְחַלֵּל, קוֹרֵא שָׁלוֹם: אֵלַי, אֵלַי גְּשׁוּ הֲלוֹם! יֵשׁ מַנְגִּינוֹת בְּפִי חָלִיל, יֵשׁ אַגָּדוֹת פֹּה בַּגָּלִיל. הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר עַתִּיק, צוּרִים בָּקַע, סְלָעִים הֶעְתִּיק, בְּשִׁיר חַיִּים יָצָא לַקְּרָב מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרָב. "טוֹב לָמוּת" – כֹּה אָמַר – "בְּעַד אַרְצֵנוּ עַל הַמִּשְׁמָר". הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר-חִידָה וְלוֹ זְרוֹעַ יְחִידָה.עלי גבעה שם בגליל יושב שומר ובפיו חליל. הוא מחלל שירת רועה לשה לגדי לסייח תועה הוא מחלל קורא שלום אליי אליי גשו הלום יש מנגינות בפי חליל יש אגדות פה בגליל היה היה גיבור עתיק צורים בקע סלעים העתיק בשיר חיים יצא לקרב מול אספסוף גדול ורב. טוב למות כה אמר בעד ארצנו על המשמר היה היה גיבור חידה לו זרוע יחידה

נחום נרדי התאים את לחנו על-פי הלחן הערבי "יא זריף א-טול" [בערבית: يا ظريف الطول]. השיר נדפס לראשונה ב"מוסף לילדים" של עיתון "דבר" בשנת 1932.

בספרו של נרדי, "מזמרת הארץ", מופיע השיר בשני נוסחי טקסט שונים (ראו לעיל), האחד כעיבוד לקול ולפסנתר והשני כעיבוד למקהלה בשלושה קולות.

על התאמת הלחן סיפרה ברכה צפירה בראיון לחווה אלברשטיין:

זה היה קצת יותר מאוחר [מאשר "שתו העדרים"]. אני גרתי לא רחוק מרחוב סירקין, ומול רחוב סירקין היה שיח' מוניס, והיו שם ערבים גרים. ויום אחד אני טיילתי, הייתי כבר הרה עם הבת שלי, הייתי בת עשרים [דבר כזה], ופתאום אני שומעת חליל עושה וריאציות [שרה קטע מהחלק השני של השיר [שלא בטוח שאכן קיים בשיר הערבי!] ואז קטע מהחלק הראשון. ואני אומרת לנרדי: תרשום מייד את המנגינה הזאת, זה ממש אגדה, זה ממש יופי. והוא [הערבי] עשה וריאציות על וריאציות בחליל וניגן. יותר מאוחר פתאום מצאנו ב"דבר", היו מפרסמים שירים של משוררים, אני רואה של ברוידס. ממש אני קפצתי... אני אמרתי: תראה, זה ממש נולד, זה קלח באותו [מילה לא ברורה]... וככה יצא שיר ובעצם הוא ערבי וגם עברי וגם מבחינה מוזיקלית נרדי יהודי שעשה לו איזה וריאציות, ואנחנו [לקחנו את] זה לבמה ויצא שיר מקומי.

לחנים נוספים:

• בגליל (לחן רבינא) ושם גם הטקסט מ"מוסף לילדים".
• בגליל (לחן ולבה), שהטקסט שלו הורחב.

---

ביצועים נוספים:

• אריק איינשטיין 
• "דבקה פנטזיה" - השיר בערבית ובעברית (הופעה חיה)
• "להקת ארץ שמש" 
• דני מסינג (סרטון, תזמון 14:29)
• דינה יפת (1978)
• שלישיית הגשש החיוור עם יוסי בנאי מקריא גרסה ביקורתית שהותאמה למלחמת לבנון הראשונה 

---

קראו על השיר במאמרו של גיל פז, '"עלי גבעה" / סוסיתא – לציון י"א באדר' ("דבר ראשון", 2.3.2018).

מקור: "ולשוננו רינה - The Songs we Sing", United Synagogue Commission on Jewish Education, New York, 1950, עמוד 199-201

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יז