בגליל בתל-חי

בַּגָּלִיל, בְּתֵל חַי, טְרוּמְפֶּלְדּוֹר נָפַל. בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל. דֶּרֶך הָרִים, דֶּרֶךְ גְּבָעוֹת רָץ לִגְאֹל אֶת שֵׁם תֵּל חַי, לֵאמֹר לָאַחִים שָׁם: "לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי". "בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל רֶגַע תִּזְכְּרוּ אוֹתִי, כִּי נִלְחַמְתִּי וְגַם נָפַלְתִּי בְּעַד מוֹלַדְתִּי. כָּל הַיּוֹם אֲנִי חָרַשְׁתִּי וּבַלַּיְלָה קְנֵה רוֹבֶה בְּיָדִי אָחַזְתִּי עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן."בגליל, בתל חי, טרומפלדור נפל. בעד עמנו, בעד ארצנו גיבור יוסף נפל. דרך הרים, דרך גבעות רץ לגאול את שם תל חי, לאמור לאחים שם: "לכו בעקבותיי". "בכל מקום ובכל רגע תזכרו אותי, כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי. כל היום אני חרשתי ובלילה קנה רובה בידי אחזתי עד הרגע האחרון."
מילים: אבא חושי
לחן: עממי אוקראיני
כתיבה (בשפת המקור): 1920 [בעברית]

בַּגָּלִיל, בְּתֵל חַי,
טְרוּמְפֶּלְדּוֹר נָפַל.
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל.
דֶּרֶך הָרִים, דֶּרֶךְ גְּבָעוֹת
רָץ לִגְאֹל אֶת שֵׁם תֵּל חַי,
לֵאמֹר לָאַחִים שָׁם:
"לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי".

"בְּכָל מָקוֹם
וּבְכָל רֶגַע
תִּזְכְּרוּ אוֹתִי,
כִּי נִלְחַמְתִּי וְגַם נָפַלְתִּי
בְּעַד מוֹלַדְתִּי.
כָּל הַיּוֹם אֲנִי חָרַשְׁתִּי
וּבַלַּיְלָה קְנֵה רוֹבֶה בְּיָדִי אָחַזְתִּי
עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן."
בגליל, בתל חי,
טרומפלדור נפל.
בעד עמנו, בעד ארצנו
גיבור יוסף נפל.
דרך הרים, דרך גבעות
רץ לגאול את שם תל חי,
לאמור לאחים שם:
"לכו בעקבותיי".

"בכל מקום
ובכל רגע
תזכרו אותי,
כי נלחמתי וגם נפלתי
בעד מולדתי.
כל היום אני חרשתי
ובלילה קנה רובה בידי אחזתי
עד הרגע האחרון."




מתוך "משירי בית"ר"  

 



בְּתֵל חַי, בַּגָּלִיל, תְּרוּמְפֶּלְדּוֹר נִלְחַם
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ, גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל.
דֶּרֶךְ הָרִים, דֶּרֶךְ גְּבָעוֹת
רוּץ גָּלִילָה לְתֵל חַי –
לֵאמֹר לְאַחַי: "לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי".

בְּכָל מָקוֹם בְּכָל פֶּנֶה יִזְכְּרוּ אוֹתִי
כִּי נִלְחַמְתִּי וְגַם נָפַלְתִּי בְּעַד מוֹלַדְתִּי
כָּל הַיּוֹם בְּמַחֲרַשְׁתִּי
וּבַלַּיְלָה קְנֵה רוֹבִי בַּיָּד אָחַזְתִּי
עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
בתל חי, בגליל, תרומפלדור נלחם
בעד עמנו, בעד ארצנו, גיבור יוסף נפל.
דרך הרים, דרך גבעות
רוץ גלילה לתל חי –
לאמור לאחיי: "לכו בעקבותי".

בכל מקום בכל פנה יזכרו אותי
כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי
כל היום במחרשתי
ובלילה קנה רובי ביד אחזתי
עד הרגע האחרון.




מפנקסה של שולה לביאל  

 



בתל-חי בצפון טרומפלדור נלחם
[ההמשך כמו בנוסח בית"ר]


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (פולנית)  

 



W pustym stepie na kurhanie młody ułan padł.
A na … świeżej ranie koń mu głowę kładł.
Nie płacz koniu nie brzęcz zbroją.
Widzę, widzę wierność twoją,
Wiem że kochasz pana.
Więc służ mu jeszcze dziś: (x2)

W białym domku matka moja czeka mnie już rok. 
I co dzień ssyła hen (?) ku stepom załzawiony wzrok.
Przez manowce, przez kurhany,
Pędz do domu koniu wrony,
Powiedz matce mej,
Niech mnie nie czeka już. (x2)


 פרטים נוספים


תרגום לעברית של המקור הפולני  

 



בערבה ריקה [או "שוממה"] על הגבעה (או "תלולית-קְבוּרָה") אולן (פרש) צעיר נפל.
ועל הפצע הטרי ..... הסוס הניח את הראש.
אל תבכה, סוסי, אל תצלצל בשריונים.
אני רואה, רואה את הנאמנות שלך,
אני יודע שאתה אוהב את בעליך.
אז תעשה לו שירות עוד היום: (2X)
 
בבית הלבן אמא שלי ממתינה לי כבר שנה.
וכל יום שולחת ..... אל הערבות מבט של עיניים דומעות.
דרך המִדְבָּר (או "שממה"), דרך הגבעות, [או "בדרכים צדדיות, לא סלולות ומסוכנות"]
דְּהַר הביתה, סוסי האביר [או "החזק", או "הגיבור", או "השחור"],
תאמר לאמא שלי,
שלא תמתין לי עוד. (2X)


 פרטים נוספים


גרסה נוספת של המקור הפולני  

 



Hej, cicho koniu, nie brzęcz zbroją,
Widzę, widzę wierność twoją,
Wiem, że kochasz pana.
Więc mu dziś jeszcze służ.
Tam w białym domku moja matka,
Czeka mnie już rok.

I co dzień w niebo, w step wysyła
Załzawiony wzrok.
Więc przez manowce, przez zagony,
Pędź do domu koniu wrony,
Powiedz matce mej,
Niech mnie nie czeka już.


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

שלישיית שריד 
שנת הקלטה: 1963/1964
מקור: התקליט "טוב ללכת בדרכים", מס' AN 47-15 בחברת "הד ארצי"


ביצוע:

 

שלום כהן 
עיבוד: חיים אלכסנדר
ניצוח: חנן שלזינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 11.3.1957
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ביצוע:

 

שמעון ישראלי 
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני

c&p מאגרי מוזיקה בע"מ


הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

פאולו (פנחס) גורין 

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יפה ויינשטיין 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

שרה את נוסח בית"ר לא בשלמותו. הקליטה מירי שמואלי.


ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08


ביצוע:

 

ילדי תלפיות 
שנת הקלטה: 23.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע:

 

אברהם עומר 
שנת הקלטה: 7.12.1965

ביצוע השיר הפולני, מקורו של "בגליל, בתל חי", מתוך תכנית הרדיו "מי יודע", עורכת: חדוה סאלד, מגיש: אליהו הכהן. נדלה משידור חוזר של חלק מהתכנית המקורית, מיום 18.3.1967.

באדיבות כאן 11 - ארכיון קול ישראל. איתר: אורי יעקובוביץ' בעקבות מידע בכרטסת מאיר נוי.


על השיר

השיר "בגליל בתל חי" הוא נוסח עברי של שיר-עממי פולני. יש הטוענים שהיה שיר אוקראיני מקביל, אך עד היום (8.2022) לא נמצא. שני השירים מספרים על לוחם שנפל. במקום הפרש שנפל, עליו מסופר בשיר הפולני, בשיר העברי מסופר על נפילתו של טרומפלדור. שתי שורות, ממש זהות בשני השירים: בשורה הראשונה, של שניהם, תאור המקום ומי נפל: "בגליל, בתל חי, טרומפלדור נפל". ובמקור הפולני: "בערבה שוממה, על תלולית קבורה, פרש צעיר נפל". והשורה השלישית, בבית הראשון של "בגליל בתל חי" והשלישית בבית השני של המקור הפולני, בהן תאור הדרך אותה עובר מי שמבשר על המוות: "דרך הרים, דרך גבעות" ובמקור הפולני: "דרך שממה, דרך גבעות". 

מקור המילים

מתוך ויקיפדיה:

באביב 1920 הקריא אבא שנלר (חושי) לראשונה בוועידת "השומר הצעיר" בלבוב את מילות השיר שחיבר בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי, "בגליל בתל חי". ואמנם, ההחלטות שנתקבלו שיקפו בלבוב את רוח מאורעות תל חי: הוחלט שהשכבה הבוגרת של "השומר הצעיר" [שהתארגנה באותה עת בלבוב – זֶמֶרֶשֶׁת] תעלה מיד ארצה, ומאמצי התנועה יתמקדו בהגשמת מטרה זו.

אליהו הכהן:

במשך עשרות שנים השיר יוחס לזאב ז'בוטינסקי. הגילוי שאבא חושי הוא מחבר השיר נחשף לראשונה באחת מתכניות הסדרה "מי יודע" שערכתי והגשתי בשיתוף חדווה סולד בקול ישראל בשנים 1964-5. באותה תוכנית גם הושמע השיר האוקראיני המקורי שממנו הושאל הלחן. מאז החלה משפחת חושי לקבל את התמלוגים. 

טעות! בתכנית הושמע השיר הפולני, לא האוקראיני (א.ס.).

נחומי הר ציון:

בשנות ה-20 המוקדמות כבר שרו את השיר בכל הארץ. הוא הוכר וגם נדפס כ"שיר עממי". במקביל לזמרת השיר ולפרסומו ניסו עורכי שירונים וחוקרי זמר לגלות מיהו ה"עממי" המסתתר מאחורי השיר. במספר שירונים הופיע שמו של זאב ז'בוטינסקי כמחבר המילים; טעות שרווחה בגלל שירו "מני דן ועד באר שבע". יש שהטילו חשד בקבוצת אנשי רוח ומשוררים מהכשרת גורדוניה, ביניהם יחזקאל סן (גלגלי העולם). אך "החשודים" בעניין הכחישו את חלקם בשיר. בדרך הברירה נשארה קבוצת סוללי הכביש חיפה-ג'דה וביניהם חלוצים אחדים שהיו ברמת יוחנן. ואכן בתוכנית שערך והגיש אליהו הכהן סיפר אחד מחברי הכשרת רמת יוחנן שאבא שנלר (חושי) הוא "האשם הבלעדי" בחיבור השיר המפורסם. שיחת טלפון לאבא חושי סיפקה אישור סופי ופתרה את התעלומה לאחר יותר מארבעים שנה: אחיו, יעקב חושי, סיפר לי שאביו שר את השיר וגם ניגן אותו במנדולינה עוד בחוץ לארץ.

(על-פי נחומי הרציון, "בגליל בתל חי" (בתוך: אצבע הגליל 1900-1967: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות חומר עזר, מרדכי נאור (עורך), עידן (16) הוצאת יד בן צבי, 1991 עמ' 238)

מקור הלחן

אורי יעקובוביץ':

על-פי מאיר נוי ז"ל, לחן השיר הוא פולני-אוקראיני עממי. בכרטסת שלו מציין מאיר נוי כי עפ"י השידור "מי יודע" (תוכנית של אליהו הכהן) מיום 7.12.1965 הלחן פולני-אוקראיני לפי המלים W pustym stepie na kurhanie młady ułan pada [מילולית: "בערבה ריקה על תל פרש צעיר נופל"]. השיר הפולני מספר על פרש העומד למות ומבקש מסוסו לרוץ לבשר על כך לאמו, המחכה רחוק בבית.

במכתב של מאיר נוי אליי מ-1991 הצהיר כי הוא יודע על כך אישית; לפי זיכרוני, באחד ממכתביו האחרים הוא גם רשם, לבקשתי, מספר מילים באוקראינית שזכר. פעם רשם Kурганы... козак молодой, ופעם אחרת רשם Przez/ Крізь курганы козак молоденький: … Гину,гину... Гину,гину... (המילה הראשונה לפי ממצאים שלי).

ב7.7.2020 קיבלתי מבילי סגל גזליוס מנהלת ארכיון הסרטים ב"כאן - תאגיד השידור הישראלי" את ההקלטה של התוכנית "מי יודע" [ההקלטה מוטמעת בדף זה. זמרשת]. כשביקשתי את ההקלטה ציינתי את תאריך שידור התוכנית 7.12.1965, על פי הידוע לי מאליהו הכהן מגיש התוכנית (ובהתאם למצוין בכרטסת מאיר נוי). לפי הניתוח שלהלן הבנתי את התאריך השתנתה:

לפי ההקדמה לתוכנית, עולה כי מדובר בתוכנית ששודרה בשנת 1967, כי המגיש מציין כי לפני 47 שנים, בשנת 1920, נפלו טרומפלדור וחבריו. יתר על כן, לפני שמוצג הסיפור על השיר "בגליל בתל-חי" מצוין במפורש כך: " ובשולי תוכניתנו נביא בשידור חוזר קטע מתוך "מי יודע", תוכניתו של אליהו הכהן המגלגל בה את סיפורו המפתיע של השיר המושר ביותר בין שירי י"א באדר – "בגליל בתל-חי". בכתבה מעיתון "מעריב" מתאריך 23.3.1967 נכתב כך: מדורה של חדוה סולד "אני יודע" הוקדש בשבת האחרונה [כלומר בתאריך 18.3.1967] (גל א', שעה 11.00) לי"א באדר, כלומר לשירי תל-חי". חישוב פשוט מראה ש"השבת האחרונה" הייתה ב-18.3.1967. 

להלן תמלול דברי הקישור מן התוכנית [תודה לאורי יעקובוביץ'].

[מגיש התכנית בה הוטמע הקטע בשידור חוזר:]

על השיר מספר תושב גבעתיים שמחה הלפרין מחלוצי העלייה השלישית ומכובשי כביש חיפה-ג'דה.

[שמחה הלפרין:]

את המנגינה הזאת שמעתי לראשונה כשביקרתי באחת השבתות במחנה שומרייה שבכביש חיפה-ג'דה. בכביש חיפה-ג'דה היו באותה התקופה שני מחנות של פועלים, של חלוצים. במחנה אחד התרכזו קבוצות מכל מיני זרמים ובעיקר מהחלוץ ומכל מיני מקומות: פולין, אוקראינה, ווהלין, רוסיה, מגליציה. אולם היה מחנה לחוד שבו התרכזו חברי השומר הצעיר שעלו אז לארץ. למחנה שלהם קראו בשם "שומרייה". התקרבתי לאחד האוהלים, שבפתח האוהל ישבו בחורים ובחורות ושרו כל מיני שירים. בין השירים שרו גם את השיר ההוא. לאחר שסיימו לשיר את השיר הזה "בתל-חי בגליל", התחיל אחד הנוכחים לשיר שיר אוקראיני באותה המנגינה. אני אוקראינית לא יודע, אבל עד כמה שאני זוכר התחלת השיר הייתה על קוזאק אוקראיני שנפל בשדות אוקראינה ובמנגינה הזאת לאחר סיום השיר העיר מישהו מהנוכחים: מעניין שמבנה השיר העברי דומה בהרבה לאוקראיני. זה היה ב-1920 בסתיו, בערך בחודש נובמבר. כל אלה שעלו אז, בתקופה ההיא, בראשית העלייה השלישית, חיו כולם תחת הרושם הכביר של מאורע תל-חי. ובלי כל ספק שהמאורע הזה הטביע את חותמו על ההווי של חיי החלוצים בתקופה ההיא

[אליהו הכהן:]
אישור וחיזוק לגרסתו של מר הלפרין אנו מוצאים בדבריו של המורה הוותיק מר אברהם עומר הזוכר ומזכיר ואף שר בפנינו את שיר תל-חי בגלגולו הקודם ובמילותיו הלועזיות.

[אברהם עומר:]

אני שמעתי את השיר לראשונה זמן לא רב לאחר שעליתי ארצה. זה היה בשנת 1930, במרץ. וברור שמייד הכרתי את השיר ואת מנגינתו, כיוון שכילד בן 10 שרתי את השיר הזה בבית הספר בלבוב כשיר פולני. ידעתי אז שהמנגינה היא אוקראינית, בכל אופן באותו ז'אנר, באותו סוג, והשיר היה על אולאן צעיר. אולאן זה פָּרָש. אולאן צעיר שהנה הוא נפל והוא שוכב בתוך ה"סְטֶפּ" הרחב הזה, על קבר קדום.

[לאחר מכן שר אברהם עומר את השיר בפולנית]
 

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים




מתוך "שירי ארץ ישראל" מאת ד"ר יעקב שנברג, הסתדרות החלוץ גרמניה, 1935. הוצאת יודישער פערלאג ברלין.




תגיות




עדכון אחרון: 02.08.2022 01:08:35


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: