בגליל בתל-חי

בַּגָּלִיל, בְּתֵל חַי, טְרוּמְפֶּלְדּוֹר נָפַל. בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל. דֶּרֶך הָרִים, דֶּרֶךְ גְּבָעוֹת רָץ לִגְאֹל אֶת שֵׁם תֵּל חַי, לֵאמֹר לָאַחִים שָׁם: "לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי". "בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל רֶגַע תִּזְכְּרוּ אוֹתִי, כִּי נִלְחַמְתִּי וְגַם נָפַלְתִּי בְּעַד מוֹלַדְתִּי. כָּל הַיּוֹם אֲנִי חָרַשְׁתִּי וּבַלַּיְלָה קְנֵה רוֹבֶה בְּיָדִי אָחַזְתִּי עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן."בגליל, בתל חי, טרומפלדור נפל. בעד עמנו, בעד ארצנו גיבור יוסף נפל. דרך הרים, דרך גבעות רץ לגאול את שם תל חי, לאמור לאחים שם: "לכו בעקבותיי". "בכל מקום ובכל רגע תזכרו אותי, כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי. כל היום אני חרשתי ובלילה קנה רובה בידי אחזתי עד הרגע האחרון."

השיר "בגליל בתל חי" הוא נוסח עברי של שיר-עממי פולני. יש הטוענים שהיה שיר אוקראיני מקביל, אך עד היום (8.2022) לא נמצא. שני השירים מספרים על לוחם שנפל. במקום הפרש שנפל, עליו מסופר בשיר הפולני, בשיר העברי מסופר על נפילתו של טרומפלדור. שתי שורות, ממש זהות בשני השירים: בשורה הראשונה, של שניהם, תאור המקום ומי נפל: "בגליל, בתל חי, טרומפלדור נפל". ובמקור הפולני: "בערבה שוממה, על תלולית קבורה, פרש צעיר נפל". והשורה השלישית, בבית הראשון של "בגליל בתל חי" והשלישית בבית השני של המקור הפולני, בהן תאור הדרך אותה עובר מי שמבשר על המוות: "דרך הרים, דרך גבעות" ובמקור הפולני: "דרך שממה, דרך גבעות".

מקור המילים

מתוך ויקיפדיה:

באביב 1920 הקריא אבא שנלר (חושי) לראשונה בוועידת "השומר הצעיר" בלבוב את מילות השיר שחיבר בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי, "בגליל בתל חי". ואמנם, ההחלטות שנתקבלו שיקפו בלבוב את רוח מאורעות תל חי: הוחלט שהשכבה הבוגרת של "השומר הצעיר" [שהתארגנה באותה עת בלבוב – זֶמֶרֶשֶׁת] תעלה מיד ארצה, ומאמצי התנועה יתמקדו בהגשמת מטרה זו.

אליהו הכהן:

במשך עשרות שנים השיר יוחס לזאב ז'בוטינסקי. הגילוי שאבא חושי הוא מחבר השיר נחשף לראשונה באחת מתכניות הסדרה "מי יודע" שערכתי והגשתי בשיתוף חדווה סולד בקול ישראל בשנים 1964-5. באותה תוכנית גם הושמע השיר האוקראיני המקורי שממנו הושאל הלחן. מאז החלה משפחת חושי לקבל את התמלוגים.

טעות! בתכנית הושמע השיר הפולני, לא האוקראיני (א.ס.).

נחומי הר ציון:

בשנות ה-20 המוקדמות כבר שרו את השיר בכל הארץ. הוא הוכר וגם נדפס כ"שיר עממי". במקביל לזמרת השיר ולפרסומו ניסו עורכי שירונים וחוקרי זמר לגלות מיהו ה"עממי" המסתתר מאחורי השיר. במספר שירונים הופיע שמו של זאב ז'בוטינסקי כמחבר המילים; טעות שרווחה בגלל שירו "מני דן ועד באר שבע". יש שהטילו חשד בקבוצת אנשי רוח ומשוררים מהכשרת גורדוניה, ביניהם יחזקאל סן (גלגלי העולם). אך "החשודים" בעניין הכחישו את חלקם בשיר. בדרך הברירה נשארה קבוצת סוללי הכביש חיפה-ג'דה וביניהם חלוצים אחדים שהיו ברמת יוחנן. ואכן בתוכנית שערך והגיש אליהו הכהן סיפר אחד מחברי הכשרת רמת יוחנן שאבא שנלר (חושי) הוא "האשם הבלעדי" בחיבור השיר המפורסם. שיחת טלפון לאבא חושי סיפקה אישור סופי ופתרה את התעלומה לאחר יותר מארבעים שנה: אחיו, יעקב חושי, סיפר לי שאביו שר את השיר וגם ניגן אותו במנדולינה עוד בחוץ לארץ.

(על-פי נחומי הרציון, "בגליל בתל חי" (בתוך: אצבע הגליל 1900-1967: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות חומר עזר, מרדכי נאור (עורך), עידן (16) הוצאת יד בן צבי, 1991 עמ' 238)

מקור הלחן

אורי יעקובוביץ':

על-פי מאיר נוי ז"ל, לחן השיר הוא פולני-אוקראיני עממי. בכרטסת שלו מציין מאיר נוי כי עפ"י השידור "מי יודע" (תוכנית של אליהו הכהן) מיום 7.12.1965 הלחן פולני-אוקראיני לפי המלים W pustym stepie na kurhanie młady ułan pada [מילולית: "בערבה ריקה על תל פרש צעיר נופל"]. השיר הפולני מספר על פרש העומד למות ומבקש מסוסו לרוץ לבשר על כך לאמו, המחכה רחוק בבית.

במכתב של מאיר נוי אליי מ-1991 הצהיר כי הוא יודע על כך אישית; לפי זיכרוני, באחד ממכתביו האחרים הוא גם רשם, לבקשתי, מספר מילים באוקראינית שזכר. פעם רשם Kурганы... козак молодой, ופעם אחרת רשם Przez/ Крізь курганы козак молоденький: … Гину,гину... Гину,гину... (המילה הראשונה לפי ממצאים שלי).

ב7.7.2020 קיבלתי מבילי סגל גזליוס מנהלת ארכיון הסרטים ב"כאן - תאגיד השידור הישראלי" את ההקלטה של התוכנית "מי יודע" [ההקלטה מוטמעת בדף זה. זמרשת]. כשביקשתי את ההקלטה ציינתי את תאריך שידור התוכנית 7.12.1965, על פי הידוע לי מאליהו הכהן מגיש התוכנית (ובהתאם למצוין בכרטסת מאיר נוי). לפי הניתוח שלהלן הבנתי את התאריך השתנתה:

לפי ההקדמה לתוכנית, עולה כי מדובר בתוכנית ששודרה בשנת 1967, כי המגיש מציין כי לפני 47 שנים, בשנת 1920, נפלו טרומפלדור וחבריו. יתר על כן, לפני שמוצג הסיפור על השיר "בגליל בתל-חי" מצוין במפורש כך: " ובשולי תוכניתנו נביא בשידור חוזר קטע מתוך "מי יודע", תוכניתו של אליהו הכהן המגלגל בה את סיפורו המפתיע של השיר המושר ביותר בין שירי י"א באדר – "בגליל בתל-חי". בכתבה מעיתון "מעריב" מתאריך 23.3.1967 נכתב כך: מדורה של חדוה סולד "אני יודע" הוקדש בשבת האחרונה [כלומר בתאריך 18.3.1967] (גל א', שעה 11.00) לי"א באדר, כלומר לשירי תל-חי". חישוב פשוט מראה ש"השבת האחרונה" הייתה ב-18.3.1967.

להלן תמלול דברי הקישור מן התוכנית [תודה לאורי יעקובוביץ'].

[מגיש התכנית בה הוטמע הקטע בשידור חוזר:]

על השיר מספר תושב גבעתיים שמחה הלפרין מחלוצי העלייה השלישית ומכובשי כביש חיפה-ג'דה.

[שמחה הלפרין:]

את המנגינה הזאת שמעתי לראשונה כשביקרתי באחת השבתות במחנה שומרייה שבכביש חיפה-ג'דה. בכביש חיפה-ג'דה היו באותה התקופה שני מחנות של פועלים, של חלוצים. במחנה אחד התרכזו קבוצות מכל מיני זרמים ובעיקר מהחלוץ ומכל מיני מקומות: פולין, אוקראינה, ווהלין, רוסיה, מגליציה. אולם היה מחנה לחוד שבו התרכזו חברי השומר הצעיר שעלו אז לארץ. למחנה שלהם קראו בשם "שומרייה". התקרבתי לאחד האוהלים, שבפתח האוהל ישבו בחורים ובחורות ושרו כל מיני שירים. בין השירים שרו גם את השיר ההוא. לאחר שסיימו לשיר את השיר הזה "בתל-חי בגליל", התחיל אחד הנוכחים לשיר שיר אוקראיני באותה המנגינה. אני אוקראינית לא יודע, אבל עד כמה שאני זוכר התחלת השיר הייתה על קוזאק אוקראיני שנפל בשדות אוקראינה ובמנגינה הזאת לאחר סיום השיר העיר מישהו מהנוכחים: מעניין שמבנה השיר העברי דומה בהרבה לאוקראיני. זה היה ב-1920 בסתיו, בערך בחודש נובמבר. כל אלה שעלו אז, בתקופה ההיא, בראשית העלייה השלישית, חיו כולם תחת הרושם הכביר של מאורע תל-חי. ובלי כל ספק שהמאורע הזה הטביע את חותמו על ההווי של חיי החלוצים בתקופה ההיא

[אליהו הכהן:]
אישור וחיזוק לגרסתו של מר הלפרין אנו מוצאים בדבריו של המורה הוותיק מר אברהם עומר הזוכר ומזכיר ואף שר בפנינו את שיר תל-חי בגלגולו הקודם ובמילותיו הלועזיות.

[אברהם עומר:]

אני שמעתי את השיר לראשונה זמן לא רב לאחר שעליתי ארצה. זה היה בשנת 1930, במרץ. וברור שמייד הכרתי את השיר ואת מנגינתו, כיוון שכילד בן 10 שרתי את השיר הזה בבית הספר בלבוב כשיר פולני. ידעתי אז שהמנגינה היא אוקראינית, בכל אופן באותו ז'אנר, באותו סוג, והשיר היה על אולאן צעיר. אולאן זה פָּרָש. אולאן צעיר שהנה הוא נפל והוא שוכב בתוך ה"סְטֶפּ" הרחב הזה, על קבר קדום.

[לאחר מכן שר אברהם עומר את השיר בפולנית]

ביצועים נוספים:

• עפרה חזה
• נגה אשד ורון מי-בר (צולם בתל-חי)

עיבוד מאת: אהרן שפי

שידוך של מנגינות בגליל בתל חי ובין גבולות. ראו גם הדגמה של השידוך.

מקור: "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947

עיבוד מאת: אהרן שפי

את המחרוזת שלח לזֶמֶרֶשֶׁת המעבד אהרן שפי ב-24.10.2023 תחת הכותרת "משהו לעת הזאת".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

עיבוד מאת: אהרן שפי

המעבד אהרן שפי (מרץ 2024): "חלמתי בלילה שהמנגינות של בגליל בתל חי ובין גבולות, צמחו מאותם שורשים. עם יקיצה, מיהרתי למחשב וערכתי ניסוי עיבודי והופתעתי."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.