מילים: אברהם שלונסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1922
|
זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד מנדולינה: עליזה נגר שנת הקלטה: 2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מתוך אירוע זמרשת מס' 4 |
מקהלת הנוער של המוסד החינוכי בקעת כנרות 
ניצוח: יעל תבורי
שנת הקלטה: 1963/1964
נכלל בתקליט: עלי כנרות: 50 שנה לעמק הירדן באומר ובצליל
תזמורת קול ישראל 
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 29.3.1967
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתחמישיית גלבוע 
שנת הקלטה: 10.6.1966
ביצוע כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת רינה  ביצוע:
אמיר גינת, מיכל טל  ביצוע:
רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין) 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
יפה ויינשטיין 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
יפה, בלווי בעלה - שייקה, שרה מבתי השיר.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהאסתי סולקין, עדי סולקין  ביצוע:
קהל מסיבת סיום סדנת ראש פינה 
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
הגבעטרון 
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליט: מלא כוס יין אדום
נכלל בתקליטור: הגבעטרון: שירי ראשית הדרך
מפסקול הסרט 
מקור: הסרט הסובייטי Путевка в жизнь ("דרך לחיים")
בביצוע זה מילים שונות מהשיר האוקראיני "אל תתפלאו אנשים טובים" וגם המנגינה אינה זהה, הבית מושר כמו הפזמון בעברית ואילו הפזמון שונה.
השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-אוקראיני Не дивуйтесь, добрі люди ("אל תתפלאו אנשים טובים"), ללא זיקה למילותיו.
שלונסקי כתב את השיר בגדוד העבודה בעין-חרוד, למנגינת השיר העממי-אוקראיני Не дивуйтесь, добрі люди ("אל תתפלאו אנשים טובים"). השיר נדפס לראשונה בכתב העת הספרותי "כתובים" שנה א' גליון ט', כ"ח תשרי תרפ"ז, 6.10.1926, ונכלל לאחר שינוי נוסח בתכנית כ"ה של תאטרון "המטאטא" [בכורה: 5.1.1932]. הערות נוספות לשיר ופרטי גרסותיו מופיעות בספר "מעגבניה עד סימפוניה", עמ' 57-56. על-פי הכתבה "הבוהמיין האחרון" (אודות יעקב אורלנד) שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים" (מספר 1825), עמודים 58-54, שלונסקי כתב שיר זה לשחקנית שלי שרונה (בין היתר, המבצעת הראשונה של "היו לילות").
לעתים מבוצע הבית במנגינת הפזמון, והשיר הופך כך פשוט יותר.
לשיר האוקראיני בדר"כ שני בתים, את הראשון שרה בחורה ואת השני בחור. לכל בית 8 שורות הנחלקות לשתי רביעיות. על פי ניתוחו של המוסיקולוג איליה דובוסרסקי, למרות דמיון רב לכל רביעייה מנגינה משלה: רביעייה ראשונה בכל בית בסולם מינורי והשנייה בסולם מז'ורי. בעברית כל השיר מושר לעתים רק על פי רביעיית השורות המאז'ורית ולעתים עם בית מינורי השונה מגרסת התווים של המקור האוקראיני (כך מושר באתר "החוצפה מותרת"). קיימת גרסה שונה של השיר האוקראיני, מהסרט "דרך לחיים" ובו מנגינת הבית כמו הפזמון בעברית ואילו הפזמון שונה. ייתכן ששתי הגרסאות האוקראיניות כמו גם העברית מקורן בשיר מוקדם יותר שטרם נמצא. (תודה לאורי יעקובוביץ')
עוד באותו לחן:
לחנים נוספים לשיר:
- לחן עממי רוסי
- לחן "יאשעק יאשעק", המוכר בעברית כ"חלוץ חלוץ הנני". בעת הקלטתן סיפרו ימימה טשרנוביץ' וחברותיה כי במנגינה שהן שרות (ר' לעיל) היה נהוג לשיר את השיר כשהיה חדש.
בתקופה מאוחרת יותר נכתבו והוקלטו פרודיות על השיר:
- שמעון בר שר את נוסח יוסי גמזו בתקליט "ירושלים של זהב" (1967)
- דן אלמגור חיבר גרסה משלו עבור המופע "הקוקו והסרפן" (ראו בהמשך עדותו של אלמגור על גרסתו לשיר)
עוד על השיר:
- יעקב מזור מעיד כי את הבית "כל היום סללתי כביש" שרו גם למנגינת "בוקי בוקי".
- לפי עדותה של מנוחה לובובסקי (תזמון 1:12:15) את השיר הייתה שרה מרים ברנשטיין כהן.
ביצועים נוספים:
- מיטל טרבלסי (סרטון)
- חמישיית גלבוע - גרסה מקושטת (1968), בנוסף לביצוע לעיל
- ישראל דיין מתוך מחרוזת תנועות הנוער 2022
- ביצוע בשפת המקור - אוקראינית המקהלה הלאומית האוקראינית ע"ש ווירובקי, סולנית - וואלנטינה חארצ'נקו, קטע מהקלטה מהופעה בפסטיבל בנובגורד-וולינסק, 1995.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר כפי שמושר באוקראינית וכפי ששורטטו על ידי מאגדה מונקאצ'י (תודה לאורי יעקובוביץ').
גרסת דן אלמגור מההצגה "הקוקו והסרפאן"
דן אלמגור מספר:
'הקוקו והסרפאן' הינה הצגת-רוויו נוסטלגית-סאטירית, קצת ברוח 'תל-אביב הקטנה' ו'היה היו זמנים', שכתבתי וערכתי לפני 39 שנים (אפריל 1970) עבור תיאטרון 'יובל' שניהלה מרים עציוני. השתתפו בה גבי עמרני, ציפי שביט, גד קינר (כיום פרופ' לדרמה), יאיר קלינגר, רפי קינן, מיכל פרס, גיטה שחורי ועוד. כל העיבודים היו של אריה לבנון. ערך אתי וביים יואל זילברג (שגם כתב 3-2 קטעים, וכמוהו שאול ביבר). היו בה שירים של אלתרמן, עמנואל הרוסי ואחרים וגם שלי. זה היה רוויו שקצת לגלג על הצגות הנוסטלגיה שכבר היו מוכרות. ובין השאר שרנו בו את 'תה ואורז'. כיון שחלק מהמלים לא היו מוכרות לקהל הרחב, הרשיתי לעצמי "לתקן" קצת את שלונסקי. הוא היה אז בחיים, וקיבל זאת בחיוך (אפילו הפנה אלי פעם מפיק תיאטרון שרצה להציג אופרטה שהוא תירגם, וביקש שהוא, שלונסקי, יכניס בה שיפוצים וריענונים).
הנוסח שלי הופיע בתקליט 'הקוקו והסרפאן' שיצא אז, ושאינו בידי. ולימים הדפיסו יצרני שקופיות השירה בציבור את הנוסח הזה, לרוב תחת שמו של שלונסקי, מבלי לציין שיש בו שינויים שערכתי אני.
(בית שני, שורה שלישית בטור השמאלי: "שתי כפות של שמן קיק")