החוצפה מותרת

העתקת מילות השיר

לְאַרְצֵנוּ אַל תִּלְעַג הִיא פִּנָּה נִדַּחַת פֹּה הַפּוּרִים גַּם כֵּן חַג וּמַחֲלָה – קַדַּחַת. – לִי הַיּוֹם עָצוּב יוֹתֵר וַחֲבָל שֶׁבָּאתִי. הַשָּׁנָה מַלְכַּת אֶסְתֵּר אֵין לְאַגָּדָתִי. – לִי גַּם כָּךְ הֶחָג חָבִיב, וְלֹא הִתְיָאַשְׁתִּי: אִם אֵין אֶסְתֵּר בְּתֵל-אָבִיב, אֶסְתַּפֵּק בְּוַשְׁתִּי. – בְּלִי יָדַיִם, מְנֻוָּל! קְצָת נִמּוּס לִגְבֶרֶת! – אָח, גְּבִרְתִּי, בְּקַרְנָוָל יֵשׁ חֻקָּה אַחֶרֶת. – אֲהַבְתִּיךְ בְּזֶה הַלֵּיל וְנַפְשִׁי גּוֹעֶשֶׁת... – אַל תֹּאהַב, פֶּן תְּקַבֵּל אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת. – נָא נַשְּׁקִינִי! – לֹא, לֹא, לֹא! – נָא חַבְּקִינִי! – מֵילֶא... – הֲלֹא טוֹב לָהּ (– וְגַם לוֹ?!) בַּנְּשָׁפִים הָאֵלֶּה? הַאֲמִינוּ, כִּי תָּמִיד פֹּה חַיִּים אַחֶרֶת. אַךְ בְּפוּרִים, כִּבְיָרִיד, הַחֻצְפָּה מֻתֶּרֶת.לארצנו אל תלעג היא פינה נידחת פה הפורים גם כן חג ומחלה – קדחת. – לי היום עצוב יותר וחבל שבאתי. השנה מלכת אסתר אין לאגדתי. – לי גם כך החג חביב, ולא התייאשתי: אם אין אסתר בתל-אביב, אסתפק בוושתי. – בלי ידיים, מנוול! קצת נימוס לגברת! – אח, גברתי, בקרנוול יש חוקה אחרת. – אהבתיך בזה הליל ונפשי גועשת... – אל תאהב, פן תקבל אצבע משולשת. – נא נשקיני! – לא, לא, לא! – נא חבקיני! – מילא... – הלוא טוב לה (– וגם לו?!) בנשפים האלה? האמינו, כי תמיד פה חיים אחרת. אך בפורים, כביריד, החוצפה מותרת.
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: עממי אוקראיני
כתיבה: 1934

לְאַרְצֵנוּ אַל תִּלְעַג
הִיא פִּנָּה נִדַּחַת
פֹּה הַפּוּרִים גַּם כֵּן חַג
וּמַחֲלָה – קַדַּחַת.

– לִי הַיּוֹם עָצוּב יוֹתֵר
וַחֲבָל שֶׁבָּאתִי.
הַשָּׁנָה מַלְכַּת אֶסְתֵּר
אֵין לְאַגָּדָתִי.

– לִי גַּם כָּךְ הֶחָג חָבִיב,
וְלֹא הִתְיָאַשְׁתִּי:
אִם אֵין אֶסְתֵּר בְּתֵל-אָבִיב,
אֶסְתַּפֵּק בְּוַשְׁתִּי.

– בְּלִי יָדַיִם, מְנֻוָּל!
קְצָת נִמּוּס לִגְבֶרֶת!
– אָח, גְּבִרְתִּי, בְּקַרְנָוָל
יֵשׁ חֻקָּה אַחֶרֶת.

– אֲהַבְתִּיךְ בְּזֶה הַלֵּיל
וְנַפְשִׁי גּוֹעֶשֶׁת...
– אַל תֹּאהַב, פֶּן תְּקַבֵּל
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת.

– נָא נַשְּׁקִינִי! – לֹא, לֹא, לֹא!
– נָא חַבְּקִינִי! – מֵילֶא...
– הֲלֹא טוֹב לָהּ (– וְגַם לוֹ?!)
בַּנְּשָׁפִים הָאֵלֶּה?

הַאֲמִינוּ, כִּי תָּמִיד
פֹּה חַיִּים אַחֶרֶת.
אַךְ בְּפוּרִים, כִּבְיָרִיד,
הַחֻצְפָּה מֻתֶּרֶת.
לארצנו אל תלעג
היא פינה נידחת
פה הפורים גם כן חג
ומחלה – קדחת.

– לי היום עצוב יותר
וחבל שבאתי.
השנה מלכת אסתר
אין לאגדתי.

– לי גם כך החג חביב,
ולא התייאשתי:
אם אין אסתר בתל-אביב,
אסתפק בוושתי.

– בלי ידיים, מנוול!
קצת נימוס לגברת!
– אח, גברתי, בקרנוול
יש חוקה אחרת.

– אהבתיך בזה הליל
ונפשי גועשת...
– אל תאהב, פן תקבל
אצבע משולשת.

– נא נשקיני! – לא, לא, לא!
– נא חבקיני! – מילא...
– הלוא טוב לה (– וגם לו?!)
בנשפים האלה?

האמינו, כי תמיד
פה חיים אחרת.
אך בפורים, כביריד,
החוצפה מותרת.




 פרטים נוספים


גרסת "קרנבל בתל-אביב"   העתקת מילות השיר

 



לִי הַיּוֹם עָצוּב נוֹרָא
וַחֲבָל שֶׁבָּאתִי:
לֹא אֲנִי מַלְכַּת אֶסְתֵּר
אֶצֶל אַגָּדָתִי.

– לִי גַּם כָּךְ הֶחָג חָבִיב,
וְלֹא הִתְיָאַשְׁתִּי:
אֵין אֶסְתֵּר בְּתֵל-אָבִיב?
אֶסְתַּפֵּק בְּוַשְׁתִּי!

– בְּלִי יָדַיִם, מְנֻוָּל!
קְצָת נִמּוּס לַגְּבֶרֶת!
– אָח, גְּבִרְתִּי, בַּקַּרְנָוָל
הַחֻקָּה אַחֶרֶת.

– אֲהַבְתִּיךְ כְּחֹם הַלֵּיל
וְנַפְשִׁי גּוֹעֶשֶׁת...
– הִזָּהֵר פֶּן תְּקַבֵּל
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת.

– נָא נַשְּׁקִינִי! – לֹא, לֹא, לֹא!
– נַא חַבְּקִינִי! – מֵילֶא...
– הֲלוֹא טוֹב לְהִתָּקַע (?)
בִּנְשָׁפִים כָּאֵלֶּה?

הַאֲמִינִי כִּי תָּמִיד
חַי אֲנִי אַחֶרֶת
אַךְ בְּפוּרִים בַּיָּרִיד
הַחֻצְפָּה מֻתֶּרֶת.

אַאֲמִינָה כִּי תָּמִיד
חַי אַתָּה אַחֶרֶת
אַךְ בְּפוּרִים בַּיָּרִיד
הַחֻצְפָּה מֻתֶּרֶת!
לי היום עצוב נורא
וחבל שבאתי.
לא אני מלכת אסתר
אצל אגדתי.

– לי גם כך החג חביב,
ולא התיאשתי:
אין אסתר בתל-אביב -
אסתפק בושתי.

– בלי ידיים, מנוול!
קצת נימוס לגברת!
– אח, גברתי, בקרנול
החוקה אחרת.

– אהבתך כחום הליל
ונפשי גועשת...
– היזהר פן תקבל
אצבע משולשת.

– נא נשקיני! – לא, לא, לא!
– נא חבקיני! – מילא...
– הלוא טוב לה ([_________])
בנשפים האלה?

האמיני כי תמיד
חי אני אחרת.
אך בפורים, ביריד,
החוצפה מותרת.

אאמינה כי תמיד
חי אתה אחרת
אך בפורים ביריד
החוצפה מותרת




 פרטים נוספים

הקלטת שדה
ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08

(הקלטה מעט קטועה)


על השיר

השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-אוקראיני Не дивуйтесь, добрі люди ("אל תתפלאו אנשים טובים"), המוכר בעברית כ"תה ואורז" ושם מידע על השיר המקורי וקישורים לשירים עבריים נוספים לאותו לחן..

המילים נדפסו לראשונה בכתב העת "טורים", כרך א', גליון כ"ט-ל' [גליון פורים], 28.2.1934.

השיר בוצע על-ידי ציפי שביט ודודו דותן במחזמר הטלוויזיוני "קרנבל בתל-אביב" (תזמון 47:50).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 31.01.2022 01:22:22


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: