שיר הרשת

הַזָּקֵן, זָקֵן, הַזָּקֵן מִנַּהֲרַיִם – הוּא הֵקִים אֶת הַמִּפְעָל. לֹא הָיָה שָׁם כְּלוּם, לֹא הָיָה, הָיוּ רַק מַיִם וְעַכְשָׁו שָׁם לֵב חַשְׁמַל. עֲלֵי יָם וְעַל יַבֶּשֶׁת כֹּה בָּנֹה נִבְנֵית הָרֶשֶׁת – פְּתַח גֻּמָּה, הָקֵם עַמּוּד, הַרְבֵּץ מַבְדִּיל וּמְתַח הַחוּט! אָנוּ מֶרֶץ, הֵא! אָנוּ מֶרֶץ, אָנוּ זֶרֶם, אָנוּ זֶרֶם הַחַשְׁמַל. נְחַשְׁמֵל, הוּ הֵא! נְחַשְׁמֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּנֵי הָרֶשֶׁת וְהֶעָמָל. עֲלֵי יָם... פְּלָאיֶר, פְּיוֹשׁ דַּיּוֹשׁ פְּלָאיֶר, פְּיוֹשׁ, מַכּוֹשׁ טוּרִיָּה – כָּל דָּבָר רוֹקֵד בַּיָּד וּבְמֶרֶץ, הֵא! וּבְמֶרֶץ, אַל תַּזִּיעַ! מַצֵּבָה נָקִים לָעַד. עֲלֵי יָם...הזקן, זקן, הזקן מנהריים - הוא הקים את המפעל. לא היה שם כלום, לא היה, היו רק מים ועכשיו שם לב חשמל. עלי ים ועל יבשת כה בנה נבנית הרשת - פתח גומה, הקם עמוד, הרבץ מבדיל ומתח החוט! אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, אנו זרם החשמל. נחשמל, הו הא! נחשמל את כל הארץ בני הרשת והעמל. עלי ים... פלאייר, פיוש דיוש פלאייר, פיוש, מכוש טורייה - כל דבר רוקד ביד ובמרץ, הא! ובמרץ, אל תזיע! מצבה נקים לעד. עלי ים...

האזינו לסיפור השיר מפי שרה זעירא, רעיית המלחין, מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל. תמלול (ערוך) של דבריה:

השיר נכתב על רוטנברג, אבי החשמל בארץ. זעירא עבד בחברת החשמל הרבה שנים. הוא התחיל את הקריירה שלו בחפירת בורות ובהצבת עמודי חשמל. זאת היתה עבודה די קשה. היה לו מנהל עבודה, בחור שכמעט לא ידע עברית.. יום אחד אמר לו המנהל: איך אתה, קומפוזיטור, אפילו שיר יפה על חשמל לא כתבת. לך הביתה, קח יומיים חופש ותביא שיר. תביא שיר, תקבל את ימי העבודה. ואם לא, ננכה לך את ימי העבודה. יום עבודה היה שווה 30 גרוש. ומה לעשות? היינו צריכים את ה- 30 גרוש האלה.

אז  הלך הביתה וישב כמו ילד טוב. כתב את המילים, כתב את המוסיקה והביא את השיר. לגבי המילים, גם הוא לא ידע עברית כל כך טוב...

• פיוש – טוריה כזאת
• דיוש – תל
• ופלייר זה פלייר

---

לצפייה בביצועים נוספים (וידיאו):

• "שיר הרשת" על רקע תמונות התקופה
• מקהלת "צלילי אשכול" מתוך קונצרט בקונסרבטוריון באר-שבע (2009)
• מקהלות עמק הירדן, מתוך ערב של 100 שנות ציונות בפסטיבל עין גב (1997)

ראו גם הכושי שחור, פזמון היתולי של תנועת המחנות העולים שנכתב על בסיס שיר זה.

מבוסס על: "מרדכי זעירא: לילה לילה (תווים עם אקורדים)", מפעלי תרבות וחינוך (הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב מס' 391), 1998, 126