ההרים ינומו

הֶהָרִים יָנוּמוּ, שֶׁקֶט יַעַטְפֶם טַלְלֵי הַלַּיִל מָלְאוּ רָאשֵׁיהֶם גַּם צִפּוֹר נָדַמָּה, נֶאֶסְפָה אֶל קִנָּהּ עוֹד מְעַט לִבִּי תָּנוּחַ גַּם אַתָּהההרים ינומו, שקט יעטפם טללי הליל מלאו ראשיהם גם ציפור נדמה, נאספה אל קינה עוד מעט לבי תנוח גם אתה

השיר המקורי של גיתה, הידוע כ-Wandrers Nachtlied II ("שיר לילה של נווד" מס' 2) הוא מאושיות השירה הגרמנית במאה ה18 (קראו עליו בוויקיפדיה האנגלית).

ההלחנה המפורסמת ביותר שלו היא מאת פרנץ שוברט, וכן הלחינו בשפת המקור פרנץ ליסט. הנוסח העברי הנוכחי מזומר בלחן אנטון רובינשטיין, שנכתב במקור לשני קולות בליווי פסנתר, אופוס 48, מס' 5. רובינשטיין הלחין תרגום לרוסית מאת לרמונטוב (המצויין במקור זה כמחבר הטקסט). המילים המובאות במקור זה הן תרגום בחזרה לגרמנית מן הרוסית ואינן זהות למקור של גיתה. האזינו לשיר ברוסית.

ראו גם תרגום נוסף שהותאם ללחן רובינשטיין: ההרים ראשימו. בנוסף, שירו של גיתה תורגם פעמים רבות לעברית, כנראה ללא זיקה ללחן כלשהו. דב סדן במאמרו "שמונה שורות" (מולד ג' [1949] עמ' 337 - 341) מביא תרגומים רבים, בהם שתי גרסאות מאת טשרניחובסקי - המאוחרת שבהן היא "גבנוני הרכס". נוסח הטקסט "ההרים ינומו" אינו נכלל בקרב התרגומים שסדן מביא.

יעל שהם למדה את השיר מאבא שלה.

תווים של המקור מאת אנטון רובינשטיין