כַּאֲשֶׁר עָלָה יָרֵחַ בַּשִּׁקְמָה,
שִׂמְלָתִי לָבַשְׁתִּי - תְּכֵלֶת וְרִקְמָה.
כַּאֲשֶׁר כּוֹכָב צָץ עַל כַּרְמֵי תֵּימָן,
כִּפָּתִי לָבַשְׁתִּי - פָּז וְאַרְגָּמָן.
אַחְיוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: מַה זֶּה לָךְ, הַבַּת?
לֹא מוֹעֵד הַיּוֹם, לֹא חַג, וְלֹא שַׁבָּת.
אַךְ עַל גַּג מִתְפַּלְּלִים הַחֲתוּלִים,
וְלִבִּי כְּמוֹ עוֹלָל בְּחִתּוּלִים.
יָא אִמִּי, יָא אָבִי, מֶה הָיָה לוֹ לִלְבָבִי?
מֶה הָיָה, מֶה הָיָה, מַהִי זֹאת הַצָּרָה?
לָמָּה, לָמָּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן,
בָּא בַּלַּיְלָה עַל שְׁכוּנַת כַּרְמֵי תֵּימָן?
מָה רוֹצֶה הוּא, מָה רוֹצֶה הוּא, מַה יֹּאמַר?
מַה צּוֹחֵק הוּא? מַה בּוֹכֶה הוּא? מַהוּ שָׁר?
יָא אִמִּי, יָא אָבִי, מֶה הָיָה לוֹ לִלְבָבִי?
יָא אִמְרִי לִי, אִמָּא-אֵם,
אֵיךְ קוֹרְאִים לָזֹאת בְּשֵׁם?
כָּל הַיּוֹם אָרוּץ, אֶדְפֹּק בַּקַּבְקַבִּים,
אַךְ בַּלַּיְלָה – יָא, אֵין קֵץ לַכּוֹכָבִים!
וְיָרֵחַ תֵּימָנִי עָטוּף טַלִּית,
וְהָרוּחַ שָׁרָה שִׁיר בְּתֵימָנִית.
וְשַׁדְכָן אֶל בֵּית אָבִי נִכְנָס לוֹ דֹּם.
אַבָּא, לֹא! הוֹי אַבָּא, לֹא! עוֹד לֹא הַיּוֹם!
אַל תִּתְּנֵנִי עוֹד... אֱמֹר לוֹ: עוֹד מְעַט...
שֶׁיֵּלֵךְ! אֲבָל... יָבוֹא אַחֲרֵי שַׁבָּת!
יָא אִמִּי, יָא אָבִי...
אַל תּוֹלִיךְ אוֹתִי לַחַכִּים, יָא אָב,
לֹא יוֹעִילוּ לִי סַמֵּי-סַמִּים, יָא אָב,
כִּי הַיּוֹם בֵּין הַשִּׁקְמָה וּבֵין הַבְּרוֹשׁ,
עַל בֵּיתֵנוּ רִחֲפוּ יוֹנִים שָׁלוֹשׁ.
וְאַחַת יוֹנָה הִבִּיטָה בְּעֵינַי,
וְאַחַת יוֹנָה הִגִּידָה: אִַי-וַי-וַי...
וּשְׁלִישִׁית אָמְרָה: אַל פַּחַד, חַבּוּבָּה
יְלַוּוּךְ שָׁלוֹשׁ יוֹנִים אֶל הַחֻפָּה.
יָא אִמִּי, יָא אָבִי, מֶה הָיָה לוֹ לִלְבָבִי?
מֶה הָיָה? מֶה הָיָה? מַהִי זֹאת הַצָּרָה?
הַיּוֹנִים אָמְרוּ לִי: זֶה דָּבָר יָשָׁן,
זֶה קָרָה כְּבָר, לֹא רַק בְּכַרְמֵי תֵּימָן.
הַדָּבָר הַזֶּה - כֵּן הַיּוֹנִים אוֹמְרוֹת -
כְּבָר קָרָה גַּם בַּשְּׁכוּנוֹת הָאֲחֵרוֹת.
יָא אִמִּי, יָא אָבִי, מַה קָּרָה לוֹ לִלְבָבִי?
יָא אִמְרִי לִי, אִמָּא-אֵם,
אֵיךְ קוֹרְאִים לָזֹאת בְּשֵׁם?