שיר הלחם

יָד אֶל יָד הַטַּף יָרִיעַ וִיזַמֵּר: אֵל מֵרָקִיעַ! תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים! תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים, וּטְלָלִים! עַב כִּי תַּעַל בָּרָקִיעַ, אֵד עַל פְּנֵי הַנִּיר תַּצִּיעַ, וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד: טִיף-טַף! טִיף-טַף! לוֹ לָאַט. וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד: טִיף-טַף! טִיף-טַף! לוֹ לָאַט, לוֹ לָאַט. כָּל שָׂדֶה אָז יִתְמַתֵּחַ, תֶּלֶם תֶּלֶם יִתְפַּתֵּחַ וְעוֹלִים חִישׁ קְנֵי הַבָּר יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר. וְעוֹלִים קְנֵי הַבָּר יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר, עַל גַּיְא וָהָר. טַל נוֹפֵל אָז מִשָּׁמַיִם, חֹם תַּשְׁפַּעְנָה הַקַּרְנַיִם, הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב, כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב. הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב, כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב, וּקְנֵי זָהָב. עֲגָלוֹת חִישׁ קַל תֵּצֵאנָה שֶׁפַע בִּרְכַּת בָּר תָּבֵאנָה, דֶּרֶךְ הַר וְדֶרֶךְ גַּיְא – לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי. דֶּרֶךְ הַר, דֶּרֶךְ גַּיְא – לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי, נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי. וְהָרוּחַ רַק נוֹשֶׁבֶת הַטַּחֲנָה חִישׁ מִסְתּוֹבֶבֶת, וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר. וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר, הָפַךְ כְּבָר. לָאוֹפֶה אָז עֵת לִטְרֹחַ: הַבָּצֵק הוּא לָשׁ בְּכוֹחַ, בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת, וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת. בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת, וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת, פַּת נִקְרֶמֶת. מַה תִּשְׂמַח אֵם בְּיָדֶיהָ לְהָבִיא פַּת לִילָדֶיהָ! פַּת חַמָּה הֵם לוֹעֲסִים, גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים. פַּת חַמָּה לוֹעֲסִים, גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים, הֵם נַעֲשִׂים.יד אל יד הטף יריע ויזמר: אל מרקיע! תן למען עוללים שפע גשם וטללים! תן למען עוללים שפע גשם וטללים, וטללים! עב כי תעל ברקיע, אד על פני הניר תציע, והגשם זך אז רד: טיף-טף! טיף-טף! לו לאט. והגשם זך אז רד: טיף-טף! טיף-טף! לו לאט, לו לאט. כל שדה אז יתמתח, תלם תלם יתפתח ועולים חיש קני הבר ירוקים על גיא והר. ועולים קני הבר ירוקים על גיא והר, על גיא והר. טל נופל אז משמים, חום תשפענה הקרניים, השדה, ראה, צהב, כבד קמה וקני זהב. השדה, ראה, צהב, כבד קמה וקני זהב, וקני זהב. עגלות חיש קל תצאנה שפע ברכת בר תבאנה, דרך הר ודרך גיא – לטחנה נושאות הן שי. דרך הר, דרך גיא – לטחנה נושאות הן שי, נושאות הן שי. והרוח רק נושבת הטחנה חיש מסתובבת, ובין-רגע – והבר קמח צח הפך כבר. ובין-רגע – והבר קמח צח הפך כבר, הפך כבר. לאופה אז עת לטרוח: הבצק הוא לש בכוח, בתנור אש מאדמת, ויפה הפת נקרמת. בתנור אש מאדמת, ויפה הפת נקרמת, פת נקרמת. מה תשמח אם בידיה להביא פת לילדיה! פת חמה הם לועסים, גיבורים הם נעשים. פת חמה לועסים, גיבורים הם נעשים, הם נעשים.
מילים: מאני (מני) לייב
תרגום/נוסח עברי: א. פ.
לחן: יואל אנגל
הלחנה: ראשית שנות ה-20

המילים
יָד אֶל יָד הַטַּף יָרִיעַ
וִיזַמֵּר: אֵל מֵרָקִיעַ!
תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים
שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים!
תֵּן לְמַעַן עוֹלָלִים
שֶׁפַע גֶּשֶׁם וּטְלָלִים,
וּטְלָלִים!

עַב כִּי תַּעַל בָּרָקִיעַ,
אֵד עַל פְּנֵי הַנִּיר תַּצִּיעַ,
וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד:
טִיף-טַף! טִיף-טַף! לוֹ לָאַט.
וְהַגֶּשֶׁם זַךְ אָז רָד:
טִיף-טַף! טִיף-טַף!
לוֹ לָאַט, לוֹ לָאַט.

כָּל שָׂדֶה אָז יִתְמַתֵּחַ,
תֶּלֶם תֶּלֶם יִתְפַּתֵּחַ
וְעוֹלִים חִישׁ קְנֵי הַבָּר
יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר.
וְעוֹלִים קְנֵי הַבָּר
יְרֻקִּים עַל גַּיְא וָהָר,
עַל גַּיְא וָהָר.

טַל נוֹפֵל אָז מִשָּׁמַיִם,
חֹם תַּשְׁפַּעְנָה הַקַּרְנַיִם,
הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב,
כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב.
הַשָּׂדֶה, רְאֵה, צָהַב,
כְּבַד קָמָה וּקְנֵי זָהָב,
וּקְנֵי זָהָב.

עֲגָלוֹת חִישׁ קַל תֵּצֵאנָה
שֶׁפַע בִּרְכַּת בָּר תָּבֵאנָה,
דֶּרֶךְ הַר וְדֶרֶךְ גַּיְא –
לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי.
דֶּרֶךְ הַר, דֶּרֶךְ גַּיְא –
לַטַּחֲנָה נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי,
נוֹשְׂאוֹת הֵן שַׁי.

וְהָרוּחַ רַק נוֹשֶׁבֶת
הַטַּחֲנָה חִישׁ מִסְתּוֹבֶבֶת,
וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר
קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר.
וּבִן-רֶגַע – וְהַבָּר
קֶמַח צַח הָפַךְ כְּבָר,
הָפַךְ כְּבָר.

לָאוֹפֶה אָז עֵת לִטְרֹחַ:
הַבָּצֵק הוּא לָשׁ בְּכוֹחַ,
בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת,
וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת.
בַּתַּנּוּר אֵשׁ מַאֲדֶמֶת,
וְיָפֶה הַפַּת נִקְרֶמֶת,
פַּת נִקְרֶמֶת.

מַה תִּשְׂמַח אֵם בְּיָדֶיהָ
לְהָבִיא פַּת לִילָדֶיהָ!
פַּת חַמָּה הֵם לוֹעֲסִים,
גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים.
פַּת חַמָּה לוֹעֲסִים,
גִּבּוֹרִים הֵם נַעֲשִׂים,
הֵם נַעֲשִׂים.
יד אל יד הטף יריע
ויזמר: אל מרקיע!
תן למען עוללים
שפע גשם וטללים!
תן למען עוללים
שפע גשם וטללים,
וטללים!

עב כי תעל ברקיע,
אד על פני הניר תציע,
והגשם זך אז רד:
טיף-טף! טיף-טף! לו לאט.
והגשם זך אז רד:
טיף-טף! טיף-טף!
לו לאט, לו לאט.

כל שדה אז יתמתח,
תלם תלם יתפתח
ועולים חיש קני הבר
ירוקים על גיא והר.
ועולים קני הבר
ירוקים על גיא והר,
על גיא והר.

טל נופל אז משמים,
חום תשפענה הקרניים,
השדה, ראה, צהב,
כבד קמה וקני זהב.
השדה, ראה, צהב,
כבד קמה וקני זהב,
וקני זהב.

עגלות חיש קל תצאנה
שפע ברכת בר תבאנה,
דרך הר ודרך גיא –
לטחנה נושאות הן שי.
דרך הר, דרך גיא –
לטחנה נושאות הן שי,
נושאות הן שי.

והרוח רק נושבת
הטחנה חיש מסתובבת,
ובין-רגע – והבר
קמח צח הפך כבר.
ובין-רגע – והבר
קמח צח הפך כבר,
הפך כבר.

לאופה אז עת לטרוח:
הבצק הוא לש בכוח,
בתנור אש מאדמת,
ויפה הפת נקרמת.
בתנור אש מאדמת,
ויפה הפת נקרמת,
פת נקרמת.

מה תשמח אם בידיה
להביא פת לילדיה!
פת חמה הם לועסים,
גיבורים הם נעשים.
פת חמה לועסים,
גיבורים הם נעשים,
הם נעשים.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)  

 



דאָס ליד פֿון ברויט / מאני לייב

פֿאַר די הענטלעך און די רינגען,
קליינע, שיינע, קינדער זינגען:
"גאָט געטרײַער, גיב אַ רעגן,
פֿאַר די קליינע קינדערס וועגן!"

ווײַזט אַ וואָלקן זיך פֿון אויבן,
נעמען זיך די פֿעלדער שטויבן,
און ווי פּערל רעגן ריין,
טריף טראָפּ, טריף טראָפּ, הייבט אָן גיין.

נעמען זיך די פֿעלדער שפּרייטן
פֿריש צעאַקערט אין בייטן;
ווערן גרינע קאָרן-זאַנגען
אויף די פֿעלדער אויפֿגעגאַנגען.

נעמט אַ טוי אויף זיי צו פֿאַלן,
וואַרעמט זיי די זון מיט שטראַלן,
ווערן פֿעלדער געל ווי גאָלד,
פֿול מיט קאָרן, ריינעם גאָלד.

קומען פֿולע פֿורן פֿאָרן,
פֿורן פֿאָרן פֿירן קאָרן,
דורך די בערג און דורך די טאָלן,
אין די מילן אויסצומאָלן.

הייבן און די ווינטן וייען,
און די מילן פֿליגלען דרייען,
מאָלן מילן, מאָלן שנעל
פֿון דעם קאָרן וײַסן מעל.

נעמט דער בעקער מעל מיט הייוון,
און פֿאַרהייצט זײַן גרויסן אויוון,
ברענט דאָס פֿײַער, שײַטלעך קנאַקן
נעמט דאָס ברויט זיך בעסער באַקן.

קויפֿן מאַמעס ברויט דעם פֿרישן,
און דאָרלאַנגען אויף די טישן,
עסן קינדער פֿרישן ברויט,
זענען זיי געזונד און רויט.



 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת בית הספר סוקולוב 
ניצוח: לא ידוע
שנת הקלטה: 18.3.1951
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית


ביצוע:

 

מקהלת מורן 

ביצוע:

 

אנסמבל קולי בניצוח אווה פיטליק 
ניצוח: אווה פיטליק
פסנתר: מאשה אדלסון
שנת הקלטה: 1.6.2008
מקור: ערב ליואל אנגל במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי

תודה לפרופ' אמנון וולמן ולספריית המדרשה למוזיקה על מסירת ההקלטה.


ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08


על השיר

התרגום בנוסח המובא כאן מיוחס ל-"א.פ". לא ידוע מיהו אותו "א.פ", אולם זהו התרגום שהפך נפוץ ושרד. בכמה שירונים מיוחס התרגום לביאליק, ככל הנראה בשוגג.

אליהו הכהן סיפר (מתוך ערב מחווה ליואל אנגל, המדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי, 1.6.2008):

בראשית שנות ה-20 הלחין אנגל את שיר הלחם... שיר תפילה לגשם... אנגל פרסם את השיר בעת ובעונה אחת בשלושה נוסחי טקסט שונים, עם אותם תווים: הנוסח הראשון היה המקור ביידיש, "ליד אום ברויט"; הנוסח השני היה תרגום עברי, "שיר הלחם"... אבל הנוסח השלישי היה מעניין מכולם - אנגל פנה לטשרניחובסקי. 

ראו את נוסח טשרניחובסקי ושם המשך דברי אליהו הכהן: שירת גשם.

מספרת שולה לויטל, כיום (2015) חברת קיבוץ מעוז חיים:

ב-1951, לקראת סוף שנת הלימודים בבית-הספר "ריאלי" במרכז-הכרמל, ביקשה המורה שלנו, חנה מרט, שכל תלמידי ג' ישירו את השיר, שמסתיים ב"גיבורים הם נעשים" ואמרה: ועכשיו, גיבורים, בואו לקבל את הזריקה השנתית נגד טיפוס...

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים


תווים: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 22.04.2022 18:02:23


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: