טָךְ, טָךְ, טָךְ,
מִי, מִי דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת פֹּה?
טָךְ, טָךְ, טָךְ
אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֹּה
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֲצוֹת
יָצָאנוּ עַד אֶחָד
תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם עִם מַצּוֹת
מַקֵּל עָבֶה בַּיָּד
חֲגוֹרוֹתֵינוּ עַל מָתְנֵנוּ
וּנְעָלֵינוּ בְּרַגְלֵינוּ
לָ...לָ...לָ...
טָךְ, טָךְ, טָךְ,
מִי, מִי דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת פֹּה?
טָךְ, טָךְ, טָךְ,
אָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֹּה
בָּרוּךְ הַבָּא! בָּרוּךְ
אַל תַּעַמְדוּ בָּרְחוֹב
שֻלְחָן שֶׁל פֶּסַח עָרוּךְ
בּוֹ מַטְעָמִים לָרֹב
אִכְלוּ מַצּוֹת וּשְׁתוּ כּוֹס יַיִן
לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם!
אַי...לָ...לָ...לָ...