מילים: שמואל נבון
לחן: עממי חסידי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
מרים אביגל (ליאון)  ביצוע:
מרדכי רוט 
מקור: תקליט לוקרפון 1136a, ברלין מטריצה: C 8947-1
ליליאן לוקס  ביצוע:
חנה אהרוני  ביצוע:
חבורת בית רוטשילד, מקהלת "ירושלים" 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת המופע "ארצה עלינו - שירי העפלה"
שנת הקלטה: 27.5.1964
מקור: הקלטה פומבית של המופע "ארצה עלינו - שירי העפלה"
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניל סדקה 
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1966
מקור: צד ב של תקליטון מס' 20387 בחברת RCA אוסטרליה
מתוך מחרוזת שמתחילה ב"הבאנו שלום עליכם" (האזינו שם למחרוזת במלואה). ניל סדקה שר בעברית ואז באנגלית. בסוף המחרוזת חוזר חלק מ"ארצה עלינו".
מקס פורמנסקי 
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
ביצוע משולב עם "אנו באנו ארצה" בנוסח "אנו עולים ארצה".
חבורת רננים 
שנת הקלטה: 12.8.1963
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מתוך: שם במקום ארזים: שירי ראשונים וחלוצים
מקהלת בית הספר לבנות "שורשים" בתל אביב 
ניצוח: מרדכי לויטס
שנת הקלטה: 8.1959
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתרות רובין  ביצוע:
שלמה גרינברג 
מקור: תקליטי 78 של שירים עבריים ציוניים - הקלטה עצמית של משפחת גרינברג בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
רותי זסלבסקי 
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:54:35).
גרסה היתולית נוסח 2
ליונל המפטון 
מקור: תקליטון מס' 11039A בחברת MGM
גרסה באנגלית ("שלום שלום")
תזמורת קול ישראל 
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962
מתוך המחרוזת "מצלילי הארץ". המחרוזת נשמרה גם באיכות טכנית פחות טובה בהקלטות מ- 1956 ו- 1957, ותחת השם "קטעים קטנים בשביל מילואים" [כלומר בשביל מילוי זמן "מת" בין הקלטות] בהקלטה מ1952.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשמואל נבון התאים מלים לניגון חסידי, שהושר במלים מתפילת שחרית, ברכות השחר: "אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו" (הטקסט מופיע בלחן אחר ב"אלו ואלו מודים"). המקור מופיע ב"101 ניגונים חסידיים" בעריכת אנדרה היידו ויעקב מזור (מס' 68 במהדורת 1974, מס' 69 במהדורות 1988 ו-2001).
במאמרו "מן הניגון החסידי אל הזמר העברי", בעמודים 113-114 מסביר יעקב מזור מדוע נאלץ מחבר המלים לשנות את החלק השלישי, המסיים, של הניגון, בתהליך התאמת הלחן למלים.
להלן סיפור חיבורו של השיר כפי שסיפרו המחבר בתכנית "נתיב הזמר", תכנית על-פי ספרה של נתיבה בן-יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר":
שמואל נבון יצא לטיול בעמק יזרעאל ובעת הנסיעה ראה איכרים, ונתרונן בו השיר. הרעיון של השיר היה לא רק התיאור המיידי אלא מטפורה של "אנו חורשים וזורעים אבל עדיין אנו רחוקים מהיעדים - מהקציר". וכאן החל גלגולו של השיר שהוא אופייני לכל השירים באותה תקופה, שהתחברו על-ידי אנשים לא מוכרים.
שמואל נבון חזר מהקיבוץ אליו נסע (קיבוץ גבע) לבית החינוך בו עבד כמורה ובזמן ששטף כלים עם תלמידיו החל לשיר את השיר בלי לספר להם מי מחברו.
התלמידים הצטרפו לשירה תוך שהם מלווים עצמם בכפות ומזלגות. בערב במועדון, בני הנוער רקדו הורה וכשנגמרו כל השירים החל שמואל נבון לשיר את שירו והם החלו לרקוד. בהזדמנות אחרת שמואל נבון שר את השיר לחיים נחמן ביאליק, וגם אז לא סיפר כי הוא מחברו. ביאליק התאהב בשיר ובמסיבת "עונג שבת" שהייתה בביתו שר את השיר פעמים רבות.
כתוצאה מכך החלו האנשים לקרוא לשיר "השיר של ביאליק" עד שיום אחד שמע נבון שמכריזים על השיר ברדיו כ"מלים של ביאליק ומנגינה עממית". אז החליט "להגן על ביאליק" (כדבריו) ולתקן את העניין בפנייתו לרדיו.
יש לציין שבמקור נבון חיבר את הפתיח כך: "... עלינו, ארצה עלינו" (עם סינקופה), אך העם הוסיף את המילה "ארצה" גם בהתחלה, וכך נקלט השיר.
הלחן מופיע גם בשיר הסרבי SVU NOĆ JE PADAO SNEG. (תזמון 00:37). לא ברור כיצד הגיע לשם, ואם הוא מושפע מהניגון או שמא מקור של הניגון שבבסיס "ארצה עלינו".
ביצועים נוספים:
- מישל היימן (Michel Heymann)
- פראן אבני (Fran Avni) (השיר הראשון).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מחרוזת הורות מעובדת בידי אהרן שפי. מכילה עיבודים להורות הבאות:
- קומה אחא
- ארצה עלינו
- קדימה הפועל
- הורה סחרחורת
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.