השיר חובר בראשית שנות השלושים בבית החינוך של זרם העובדים (שם לימד אהרון זאב) למצעד חנוכה, ויש אומרים שנועד מראש להתחרות עם מצעד "המכבי הצעיר" שצעד תמיד בחנוכה.
פרשנות מקובלת לשיר היא נקודת המבט ההפוכה לזאת של חג החנוכה המסורתי; לא הנס מביא את הדברים לקרות אלא מעשה החלוצים: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו", ובמילים אחרות: "אנו במו ידינו בנינו את הארץ והקמנו מחדש את בית המקדש". הוא מסיים באמירה הדרמתית: "בסלע חצבנו עד דם ויהי אור" הנשמע כקריאת תגר על מעשה הבריאה האלוהי.
יפתח גולדמן בדף המקורות "אנו נושאים לפידים: חנוכה ואנטי-חנוכה" מביא עוד הקשרים המתפלמסים עם המסורת, כגון "ההרה עלינו" כניגוד לאיסור העלייה להר סיני בעת מתן תורה.
הגולש זאב אטלס מציע פרשנות נוספת:
"ההרה עלינו" מתייחס לעניות דעתי לפרשת המעפילים (במדבר י"ד פסוקים ל"ט עד מ"ה). אחרי חטא המרגלים כמה מבני ישראל מבינים את הטעות ורוצים לעלות לארץ אפילו בלי עזרת השם ומעפילים להר נגד רצונו. יותר מזה, הם עולים להר (הר הנגב) נגד מצוות השם המפורשת מפי משה. זה מתאים היטב לרוח השיר שמדבר על עשייה בלי נס ותוך קריאת תגר על המסורת.
ביצועים נוספים:
לפי שיר זה נכתב גם "אנו עברים מרדנים".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
השיר כפי שהתפרסם ב"דבר לילדים" ב-10.12.36, מוסף הילדים של עיתון דבר, אותו ערך המשורר (זאב).
שלח סער דייג
עדכון אחרון: 14.11.2021 22:56:36
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם