מדרי מטה אל דרי מעלה

מִדָּרֵי מַטָּה אֶל דָּרֵי מַעְלָה וַחֲסִידֶיךָ יְהַלְלוּ יָהּ וַאֲנִי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּן שָׂרָה מִבֶּרְדִּיצֶ'ב עָפָר וְרִמָּה וְתוֹלֵעָה הֲרֵי בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה לְּךָ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל? הֲרֵי כַּמָּה אֻמּוֹת יֵשׁ בָּעוֹלָם? מָדָיָה, בַּבְלָיָה, פַּרְסָיָה, אֱדוֹמָיָה איז ער אַפּעס וואָס נאָך שטאַרקער איז ער נאָך א סימן רִבּוֹנִים אַתֶּם לַאדֹשֵׁם אֱלֹקֵיכֶם וּבְכֵן וּבְכֵן יִתְקַדָּשׁמדורי מטה אל דורי מעלה וחסידיך יהללויה ואני רבי לוי יצחק בן שרה מברדיצ'ב עפר ורימה ותולעה הרי באתי להפיל תחינתי לפני כיסא כבודך ריבונו של עולם מה לך לעמך ישראל? הרי כמה אומות יש בעולם? מדיה, בבליה, פרסיה, דהומיה איז אך אפעס וואס נאך שטארקער איז ער נאך א סימן ריבונים אתם לאדושם אלוקיכם ובכן ובכן יתקדש

במילה אדומיה הכוונה לממלכת אֱדוֹם.

ראו גם קדיש לר' לוי-יצחק מברדיצ'ב.

כותב משה שמעון גשורי, "הניגון והריקוד בחסידות" כרך א' [כנראה כל שיצא לאור], הוצאת "ניצה", תשט"ז, עמ' 102:

בראש השנה ובימים הנוראים היה [רבי לוי יצחק מברדיצ'ב] עובר לפני התיבה .. . [ו]היה מתפלל את התפילות. ואולם מפעם לפעם פרש מהתפילה המקובלת בהפסיקו באמצע ובהתחילו בדברי סנגוריה על ישראל, במילים פשוטות ובשפה המדוברת. מקובל מפי מגידי אמת, כי קודם פתיחת השמונה עשרה בר"ה היה מזמר בניגון מיוחד את הסניגוריה הידועה המתחילה במילות התפילה: דרי מעלה עם דרי מטה יפחדון וירעדון מאימת שמך. דרי תהום עם דרי שאול יגעשון וירגזון מאימת דינך. וכאן הוא בא להדגיש את ערכם של הצדיקים, בהמשיכו: אבל צדיקים ממקום גן-עדן ירננו ויזמרו לשמך. לכן אני לוי יצחק בן שרה מברדיצ'ב באתי לפניך בתפילתי ובקשתי וכו'. ויש נוסח שני לתפילה זו שקיבל את השם "קדיש".