הקרב האחרון

העתקת מילות השיר

רוּחַ אַט תִּשֹּׁב, תָּנוּעַ הַצַּמֶּרֶת וּבְחַלּוֹנֵךְ גּוֹוֵעַ אוֹר הַנֵּר כַּחֲלוֹם נוּגֶה בֵּינֵינוּ אַתְּ עוֹבֶרֶת וְכָל אִישׁ אוֹתָךְ זוֹכֵר. עִם עֲרֹב הַיּוֹם קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ הַנַּעַר וְהַבֵּן לוֹחֵשׁ: אִמִּי, אִמִּי... הַאֻמְנָם יַלְבִּין שְׂעַר רֹאשֵׁךְ מִצַּעַר וּבִכְיֵךְ יִבְקַע בַּדְּמִי... רוּחַ בַּמִּשְׁעוֹל יֵהוֹמָה עֵץ בּוֹדֵד מַשִּׁיר אֶת עַלְעַלַּיו בַּדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה מַחְלָקָה יוֹצֵאת לַקְּרָב... עִם הָנֵץ כּוֹכָב תֵּצֵא אֶל הַלַּיִל מֶרְחָבִים חוֹבֵק מִדְבָּר קַדְמוֹן מִי יֵדַע, אָחוֹת, אִם עוֹד נַחְזֹר אֵלַיִךְ אוּלַי הַקְּרָב הוּא אַחֲרוֹן... עֶרֶב עוֹד יָבוֹא וְסַהַר בַּשָּׁמַיִם וּבְחַלּוֹנֵךְ יִבְקַע פִּתְאוֹם הָאוֹר לַשֻּׁלְחָן נָסֵב, נָרִים כּוֹסוֹת הַיַּיִן וְכָל אִישׁ אוֹתָךְ יִזְכֹּר. אֶל הַסַּף נָבוֹא, נָבוֹא, אָחוֹת, לְפֶתַע אֶת נִשְׁקֵנוּ אֶל הַקִּיר נַשְׁעִין הַנּוֹפְלִים גַּם הֵם אָז יַעַמְדוּ בַּפֶּתַח וּמִצְחָם בַּלֵּיל יַלְבִּין. רוּחַ בַּמִּשְׁעוֹל יֵהוֹמָה עֵץ בּוֹדֵד יַשִּׁיר אֶת עַלְעַלָּיו מִדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה – מַחְלָקָה תַּחְזֹר מִקְּרָב... עֵת יִכְבֶּה כּוֹכָב תָּשׁוּב הִיא מִן הַלַּיִל מֶרְחָבִים יַחֲבֹק מִדְבָּר קַדְמוֹן נָא חַיְּכִי, אָחוֹת, חָזַרְנוּ שׁוּב אֵלַיִךְ מִנִּי הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן...רוח אט תישוב, תנוע הצמרת ובחלונך גווע אור הנר כחלום נוגה בינינו את עוברת וכל איש אותך זוכר. עם ערוב היום קורא בשמך הנער והבן לוחש: אמי, אמי... האומנם ילבין שער ראשך מצער ובכייך יבקע בדמי... רוח במשעול יהומה עץ בודד משיר את עלעליו בדרכים המובילות דרומה מחלקה יוצאת לקרב... עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל מרחבים חובק מדבר קדמון מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך אולי הקרב הוא אחרון... ערב עוד יבוא וסהר בשמים ובחלונך יבקע פתאום האור לשולחן נסב, נרים כוסות היין וכל איש אותך יזכור. אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע את נשקנו אל הקיר נשעין הנופלים גם הם אז יעמדו בפתח ומצחם בליל ילבין. רוח במשעול יהומה עץ בודד ישיר את עלעליו מדרכים המובילות דרומה – מחלקה תחזור מקרב... עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל מרחבים יחבוק מדבר קדמון נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך מני הקרב האחרון...
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1947
הלחנה: 1947

רוּחַ אַט תִּשֹּׁב, תָּנוּעַ הַצַּמֶּרֶת
וּבְחַלּוֹנֵךְ גּוֹוֵעַ אוֹר הַנֵּר
כַּחֲלוֹם נוּגֶה בֵּינֵינוּ אַתְּ עוֹבֶרֶת
וְכָל אִישׁ אוֹתָךְ זוֹכֵר.

עִם עֲרֹב הַיּוֹם קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ הַנַּעַר
וְהַבֵּן לוֹחֵשׁ: אִמִּי, אִמִּי...
הַאֻמְנָם יַלְבִּין שְׂעַר רֹאשֵׁךְ מִצַּעַר
וּבִכְיֵךְ יִבְקַע בַּדְּמִי...

רוּחַ בַּמִּשְׁעוֹל יֵהוֹמָה
עֵץ בּוֹדֵד מַשִּׁיר אֶת עַלְעַלַּיו
בַּדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה
מַחְלָקָה יוֹצֵאת לַקְּרָב...

עִם הָנֵץ כּוֹכָב תֵּצֵא אֶל הַלַּיִל
מֶרְחָבִים חוֹבֵק מִדְבָּר קַדְמוֹן
מִי יֵדַע, אָחוֹת, אִם עוֹד נַחְזֹר אֵלַיִךְ
אוּלַי הַקְּרָב הוּא אַחֲרוֹן...

עֶרֶב עוֹד יָבוֹא וְסַהַר בַּשָּׁמַיִם
וּבְחַלּוֹנֵךְ יִבְקַע פִּתְאוֹם הָאוֹר
לַשֻּׁלְחָן נָסֵב, נָרִים כּוֹסוֹת הַיַּיִן
וְכָל אִישׁ אוֹתָךְ יִזְכֹּר.

אֶל הַסַּף נָבוֹא, נָבוֹא, אָחוֹת, לְפֶתַע
אֶת נִשְׁקֵנוּ אֶל הַקִּיר נַשְׁעִין
הַנּוֹפְלִים גַּם הֵם אָז יַעַמְדוּ בַּפֶּתַח
וּמִצְחָם בַּלֵּיל יַלְבִּין.

רוּחַ בַּמִּשְׁעוֹל יֵהוֹמָה
עֵץ בּוֹדֵד יַשִּׁיר אֶת עַלְעַלָּיו
מִדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת דָּרוֹמָה –
מַחְלָקָה תַּחְזֹר מִקְּרָב...

עֵת יִכְבֶּה כּוֹכָב תָּשׁוּב הִיא מִן הַלַּיִל
מֶרְחָבִים יַחֲבֹק מִדְבָּר קַדְמוֹן
נָא חַיְּכִי, אָחוֹת, חָזַרְנוּ שׁוּב אֵלַיִךְ
מִנִּי הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן...
רוח אט תישוב, תנוע הצמרת
ובחלונך גווע אור הנר
כחלום נוגה בינינו את עוברת
וכל איש אותך זוכר.

עם ערוב היום קורא בשמך הנער
והבן לוחש: אמי, אמי...
האומנם ילבין שער ראשך מצער
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה
עץ בודד משיר את עלעליו
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה יוצאת לקרב...

עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל
מרחבים חובק מדבר קדמון
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא וסהר בשמים
ובחלונך יבקע פתאום האור
לשולחן נסב, נרים כוסות היין
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע
את נשקנו אל הקיר נשעין
הנופלים גם הם אז יעמדו בפתח
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה
עץ בודד ישיר את עלעליו
מדרכים המובילות דרומה –
מחלקה תחזור מקרב...

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבוק מדבר קדמון
נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...




 פרטים נוספים


לפי ביצוע שושנה דמארי 1949   העתקת מילות השיר

 



רוח אט תנשוב...


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

ראדו לוצ'יאן 
הקלטות נוספות

על השיר

חיים חפר:

"השיר נכתב חודשיים אחרי תחילת מלחמת העצמאות. המנגינה הראשונה היתה של זעירא לשיר אחר. השיר הגיע לידי משה וילנסקי, והוא כתב את המנגינה שקיימת עד היום, הוא נתן אותו לשושנה דמארי, והצ'יזבטרון שר אותו בתכניות הראשונות שלו". (מתוך: חיים חפר מספר ומזמר (כנרת זמורה ביתן 2004), עמ' 102).

נעמי פולני סיפרה בתוכניתו של נועם גילאור על שירי הצ'יזבטרון (ערוץ 12, 23.4.18), כי המנגינה הראשונה של ה"הקרב האחרון", היא מנגינת "שיר אלייך" שחיבר זעירא. לדברי פולני, "הקרב האחרון" הוא השיר הראשון שכתב חפר עבור הצ'יזבטרון על פי לחן ישראלי. כל השירים הקודמים שכתב ללהקה, היו על פי לחנים זרים.

עוד על השיר בכתבה של צפירה יונתן בעיתון "גתית", גליון מס' 48 (1970). ראו את תחילת הכתבה ואת המשכה (מודבקת בכרטסתו של מאיר נוי).

ביצועים נוספים לצפייה:

ביצועים נוספים (אודיו):

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 18.01.2024 00:32:52


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: