המשיח

לָרִאשׁוֹנָה, יָבוֹא אֵלִיָהוּ זֶה הַנָּבִיא, שְׁלִיחַ אֵל, יָבוֹא וְיִתְקַע תְּקִיעָה גְּדוֹלָה "הִנֵּה הוֹלֵךְ הַגּוֹאֵל" הַמָּשִׁיחַ הִנֵּה בָּא, הֵידָד, הֵידָד, הִנֵּה בָּא! לִכְשֶׁיּוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ – יָבוֹא רָכוּב עַל הַחֲמוֹר, זָקֵן וָטַף יַחְדָּיו נָקוּמָה, נֵלֵךְ אַחֲרָיו בְּשִׁיר הַדְּרוֹר! הַמָּשִׁיחַ... יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל כֻּלָּם יִתְמָהוּ "תֵּהֲלוּכָה רַבָּתִי-עָם!" וְאָנוּ כֹּה נָשִׁיר, נֵלֵכָה, עֲדֵי בּוֹאֵנוּ אֶל הַיָּם. הַמָּשִׁיחַ...לראשונה, יבוא אליהו זה הנביא, שליח אל, יבוא ויתקע תקיעה גדולה "הנה הולך הגואל" המשיח הנה בא, הידד, הידד, הנה בא! לכשיופיע המשיח - יבוא רכוב על החמור, זקן וטף יחדיו נקומה, נלך אחריו בשיר הדרור! המשיח… יושבי תבל כולם יתמהו "תהלוכה רבתי-עם!" ואנו כה נשיר, נלכה, עדי בואנו אל הים. המשיח…

לפי עדות קיפניס, זוהי גרסה עברית לשיר (כנראה יידי) שגם מקורו אודות המשיח. עם זאת, מאיר נוי בכרטסתו אינו מזהה מקור לשיר.

הנוסח המוקדם מתוך "שירים לבית הספר" נראה כמותאם להצגה מסויימת וכנראה קוצץ בנוסח המאוחר. במקור זה מצויין כי המילים "על פי שיר עם" (עם "מנגינה מקובלת").

ביצועים נוספים:

• אורה זיטנר
• תלמידי כפר חסידים, חבריו לכיתה של הרב שלמה גורן, בהובלת יוסף אורנשטיין (מתוך "חיים שכאלה", 1972)

על-פי הסרט "איינשטיין בארץ הקודש", השיר קיבל את פניו של אלברט איינשטיין בביקורו בגימנסיה הרצליה בתל אביב בשנת 1923.

התווים מובאים בנוסף לתווים הבאים, המתחילים בבית של השיר בהבדל קל.

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד ט-י

התווים מובאים בנוסף לתווים הקודמים אשר מתחילים בפזמון השיר.

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד י

עיבוד מאת: אהרן שפי