לֵיל קָצִיר [לֵיל קָצִיר] לֶחֶם לֶחֶם מְלוֹא הַגֹּרֶן לָךְ הַשִּׁיר, לָךְ הַשִּׁיר אַדְמָתִי לָךְ הַהוֹרָה לֵיל קָצִיר... עִם הֶעָבָר כְּבָר שָׂרַפְנוּ הַגֶּשֶׁר צַעַר קָדוֹשׁ כֹּה זָקֵן וְאַכְזָר בּוֹאוּ אַחַי נִתְרוֹמֵמָה כַּנֶּשֶׁר נְקַדֵּשׁ הַמָּחָר [נְקַדֵּשׁ הַמָּחָר] קוּמוּ אַחַי וְעוֹד פַּעַם נִזְכֹּרָה עוּרוּ אַחַי מֵהַכְּפָר, מֵהַכְּרָךְ כָּכָה נִדְלֶקֶת שַׁלְהֶבֶת הַהוֹרָה לֵב אֶל לֵב, אָח אֶל אָח נַעַל מְסֻמֶּרֶת רַגְלֵי פְּלָדָה כָּכָה מְזַמֶּרת הָעֲבוֹדָה אַתְּ, הוֹרָתִי, אַגָּדוֹת מְסַפֶּרֶת אַתְּ, הוֹרָתִי הָרוֹעֶה וְחָלִיל עֵת בַּשְּׁמָמָה יִזְדַּקֵּר בָּךְ הַוֶּרֶד בָּךְ הַטֶּבַע וְהַצְּלִיל [בָּךְ הַטֶּבַע וְהַצְּלִיל] הוֹרָה רִקְדוּ עִם כָּל עֵץ וְכָל סֶלַע הוֹרָה רִקְדוּ עִם אַדְמַת הַטְּרָשִׁים כִּי מֵחֵיקֵךְ הֲתִצְמַח פֹּה הַפֶּלֶד אֲדָמָה, אֲנָשִׁים [אֲדָמָה, אֲנָשִׁים] נַעַל מְסֻמֶּרֶת רַגְלֵי פְּלָדָה כָּכָה מְזַמֶּרת הָעֲבוֹדָה ליל קציר [ליל קציר] לחם לחם מלוא הגורן לך השיר, לך השיר אדמתי לך ההורה ליל קציר... עם העבר כבר שרפנו הגשר צער קדוש כה זקן ואכזר בואו אחיי נתרוממה כנשר נקדש המחר [נקדש המחר] קומו אחיי ועוד פעם נזכורה עורו אחיי מהכפר, מהכרך ככה נדלקת שלהבת ההורה לב אל לב, אח אל אח נעל מסומרת רגלי פלדה ככה מזמרת העבודה את, הורתי, אגדות מספרת את הורתי הרועה וחליל עת בשממה יזדקר בך הורד בך הטבע והצליל [בך הטבע והצליל] הורה ריקדו עם כל עץ וכל סלע הורה ריקדו עם אדמת הטרשים כי מחיקך התצמח פה הפלד אדמה, אנשים [אדמה, אנשים] נעל מסומרת, רגלי פלדה ככה מזמרת העבודה.