טַעֲנִי, יְרוּשָלַיִם, טַעֲנִי טַעֲנוֹתַיִךְ לֹא בִּנְהִי וָדֶמַע הָרִיעִי בְּחֵילֵךְ בְּצִלְצְלֵי כָּל שֶׁמַע כִּי עַמֵּךְ אֵינֶנּוּ עֶבֶד כָּמוֹנִי עַמֵּךְ עוֹדֶנוּ עַם יְרוּשָלְמִי עָטוּר כְּמוֹ הָרַיִךְ הוֹד וָשֶׂגֶב וְאִם מִחוּץ לָעִיר אוֹ פְּנִימָה מִן הָאֶגֶף הֵן לֹא תַּכְלִימִי אַף לֹא תִּכַּלְמִי אִמְרִי לָהֵמָּה, הַמְּחֻשָּלִים חֻקֵּי עַבְדּוּת לָךְ כִּנְחֻשְׁתַּים כִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן כָּבוֹד בִּירוּשָׁלַיִם וַאֲשֶׁר הֵחֵל יַשְׁלִים טעני, ירושלים, טעני טענותייך לא בנהי ודמע הריעי בחילך בצלצלי כל שמע כי עמך איננו עבד כמוני עמך עודנו עם ירושלמי עטור כמו הרייך הוד ושגב ואם מחוץ לעיר או פנימה מן האגף הן לא תכלימי אף לא תיכלמי אמרי להמה, המחשלים חוקי עבדות לך כנחושתיים כי ישראל ישכון כבוד בירושלים ואשר החל ישלים