– "אַתָּה מוּכָן?" שָׁאַל הַקּוֹל בִּדְמִי הַלֵּיל. – "אֲנִי מוּכָן" הֵשִׁיב הַקּוֹל בִּדְמִי הַלֵּיל. – "הֲתוּכַל לַעֲזֹב בַּיִת וּרְחוֹב מוֹדָע וְגוֹאֵל?" – "אוּכַל לַעֲזֹב בַּיִת וּרְחוֹב מוֹדָע וְגוֹאֵל." – "הֲתוּכַל לִצְעֹד רָחוֹק מְאוֹד וְלֹא לִרְעֹד?" – "אוּכַל לִצְעֹד רָחוֹק מְאוֹד וְלֹא לִרְעֹד." אָז טֹל בְּיָדְךָ אֶת הָאוֹר וְלֵךְ לְלֹא חָזוֹר וְאַל תַּבִּיט, וְאַל תַּבִּיט וְאַל תַּבִּיט לְאָחוֹר. נָטַלְתִּי בְּיָדִי אֶת הָאוֹר אֲנִי הוֹלֵךְ לְלֹא חָזוֹר אֵינֶנִּי מַבִּיט, אֵינֶנִּי מַבִּיט אֵינֶנִּי מַבִּיט לְאָחוֹר.– "אתה מוכן?" שאל הקול בדמי הליל. – "אני מוכן" השיב הקול בדמי הליל. – "התוכל לעזוב בית ורחוב מודע וגואל?" – "אוכל לעזוב בית ורחוב מודע וגואל." – "התוכל לצעוד רחוק מאוד ולוא לרעוד?" – "אוכל לצעוד רחוק מאוד ולא לרעוד." אז טול בידך את האור ולך ללא חזור ואל תביט, ואל תביט ואל תביט לאחור. נטלתי בידי את האור אני הולך ללא חזור אינני מביט, אינני מביט אינני מביט לאחור.