בְּנֵי הַכְּפָר יוֹצְאִים בַּסָּךְ יְבוּלֵנוּ יְבֹרַךְ. חַג לַכֶּרֶם, חַג לַפְּרִי, חַג לָעֵמֶק הָעִבְרִי. עַל רֹאשֵׂנוּ אוֹר מָתֹק וּבְפִינוּ שִׁיר וּצְחוֹק. הַגְּפָנִים כָּבְדוּ מְאֹד בְּעִטּוּר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת. טוֹב לִזְרֹעַ, טוֹב לַחְרֹשׁ, טוֹב לִשְׁתוֹת אֶת הַתִּירוֹשׁ. מִי יָצַר אֶת הַמְּחוֹלוֹת לְרַגְלֵינוּ הַקַּלּוֹתבני הכפר יוצאים בסך יבולנו יבורך. חג לכרם, חג לפרי, חג לעמק העברי. על ראשנו אור מתוק ובפינו שיר וצחוק. הגפנים כבדו מאוד בעיטור האשכולות. טוב לזרוע, טוב לחרוש, טוב לשתות את התירוש. מי יצר את המחולות לרגלינו הקלות