מילים: מרדכי גבירטיג
תרגום: אברהם לוינסון לחן: מרדכי גבירטיג (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה (בשפת המקור): 1938
|
רמה סמסונוב (וייץ) 
עיבוד: יהודה ווהל
ליווי: להקת רון-עמי שנת הקלטה: 28.4.1957 על תקליט השידור רשום כי המלווה היא להקת רון-עמי, ואולם בהקלטה שומעים תזמורת מלאה ולא הרכב קאמרי מצומצם כמו ברוב הקלטות להקת רון-עמי. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מקהלת הקיבוץ הארצי 
ניצוח: אורי גבעון
שנת הקלטה: 29.12.1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
הביצוע לא נכלל בגרסת התקליטור של "אנו עולים ושרים". הועלה לכאן בפועל מעותק שהועלה על סליל בקול ישראל.
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר, חלק 2להקת הפסטיבל שיצאה למוסקווה, רמה סמסונוב (וייץ) 
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתגיטה שרף 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מושר ביידיש.
הוקלט בחוג הזמר גולדשטיין-גורן בתל-אביב בתאריך 29.4.08.
המבצעת היא ניצולת אושוויץ המשתתפת באופן קבוע בחוג השבועי.
מתוך "רשומות", סדרה חדשה כרך א, תש"ו, עמ' 222:
שלמה יפה (בית אלפא) פרסם ביומן גבעת ברנר (י"א טבת תש"ה) שיר זה ששמע אותו מפי עולה צעירה אשר באה מטרנסדניסטריה. השיר הזה שנתחבר בידי משורר העם הידוע בקראקא [קרקוב], נגר לפי אומנותו, מרדכי גבירטיג ... נתפשט בימי החורבן ברחבי פולין והיה משירי העם האחרונים שם ... תרגום עברי נעשה בידי יוסף אחאי וצבי בר מאיר (של האחרון - ב"דבר" - אינו מותאם לנעימה).
[הערה 1: בטעות נאמר אפוא ביומן גבעת ברנר (שם) כי המחבר הוא אלמוני מקולומיאה; הערה 2: לאחר סידור החומר נתקבלו "יוד"א בלעטער" מינואר-פברואר ומרס-אפריל ש.ז. נויורק, ובהם נוסחאות אחרים של אותו שיר שהגיעו מהארץ, מאת מאיר ווייל, בית אלפא, ומעוזר וגרשון פופע.]
העולה הצעירה היא שושנה (צ׳רנה) מרמלשטיין (שם נעורים פיינברג), שהגיעה בעליית הנוער של חניכי השומר הצעיר מרומניה בשנת 1944 והגיעה לקיבוץ עין-דור. זיהתה עבורנו בתה נעמי מרמלשטיין (לקראת יום השואה תשפ"ג 2023). ראו להלן את מכתבו של שלמה יפה למשפחתה של שושנה לאחר מותה. במכתב כותב שלמה יפה כי "בגבעת ברנר חי בשעתו משורר ומתרגם יוסף אחאי. שלחתי אליו את השיר וביקשתיו לתרגמו לעברית, וכך הגיע השיר שפורסם בעיתון גבעת ברנר לרשות הכלל". ממכתב זה עולה כאילו התרגום המוכר הוא תרגומו של יוסף אחאי; אך בכל פרסומי הדפוס של השיר בעברית, החל מ"שיר ומזמור לחייל" (1945) (וכך גם ב"פרויקט בן יהודה" המסתמך על השירון "ברון יחד") רשום שמו של אברהם לוינסון כמתרגם השיר.
מתוך "מן המיצר שירים מן הגיטאות והמחנות ושירי מרד", מהדורה שנייה, 1987, עמ' 11:
השיר נכתב בשנת 1938 אחרי הפוגרום בפשיטיק והוא כעין אזעקה על השואה המתקרבת. הוא היה שגור בפי העם בגיטו קראקוב ובגיטאות אחרים. המחבר נולד בקראקוב והתפרנס ממלאכת הנגרות... נורה על ידי הגרמנים בשנת 1942.
בערך הוויקיפדיה על השיר מובא התרגום של צבי ברמאיר (שאינו מותאם ללחן) ותרגומים נוספים מאת משה בסוק, מרדכי אמתי ושלמה סקולסקי. כן יש שם הפניות לעוד תרגומים מאת אלכסנדר מלכיאל ויוסף אחאי (לגביו ראו לעיל).
במחנות המעצר בקפריסין חובר לשיר שיר המשך באותו לחן: העיירה אוכלה.
ביצועים נוספים:
- מקהלת רינת (תחילה ביידיש ולאחר מכן בעברית)
- פריידלה ליפשיץ (Freidele Lipschitz) (יידיש)
- שושנה ראוכבך (יידיש). (בת 94 במעמד הביצוע. נהגה לשיר את השיר בצעירותה בטרנסינסטריה לאחר גירושה מרומניה)
- סאלם (קליפ וידיאו בסגנון רוק)
- Oy Va Voy ביידיש (אודיו עם שקף)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך: "רשומות"