שתו העדרים
העתקת מילות השיר

מֵעֵמֶק לְגִבְעָה, מֵהַר לְהַר, כְּעַנְנֵי הַסְּתָו גּוֹלְשִׁים בְּסֵדֶר עֶדְרֵי הַצֹּאן. וְשִׁיר לָהֶם אָז שָׁר פִּזְמוֹן עָצוּב רוֹעֶה צָעִיר בָּעֵדֶר. שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים, בֶּחָלִיל לָכֶם אַנְעִים – לִי לִי לִי לִי לִי... אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי עִם חֹם הַיּוֹם וְהַשָּׁרָב גַּם הוּא לֹא יַפְחִידֵנִי, כִּי יֵשׁ לִי פְּנַאי לָשֶׁבֶת וְלַחֲלֹם עַל הַיָּפָה אֲשֶׁר אוֹהֵב הִנֵּנִי. שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים...מעמק לגבעה, מהר להר, כענני הסתיו גולשים בסדר עדרי הצאן ושיר להם אז שר פזמון עצוב רועה צעיר בעדר. שתו, שתו, שתו העדרים, בחליל לכם אנעים - לי לי לי לי לי... אני ארעה צאני כחום היום והשרב גם הוא לא יפחידני, כי יש לי פנאי לשבת ולחלום על היפה אשר אוהב הנני. שתו, שתו, שתו העדרים...
מילים: אלכסנדר פן
לחן: נחום נרדי, עממי ערבי

מֵעֵמֶק לְגִבְעָה, מֵהַר לְהַר,
כְּעַנְנֵי הַסְּתָו גּוֹלְשִׁים בְּסֵדֶר
עֶדְרֵי הַצֹּאן. וְשִׁיר לָהֶם אָז שָׁר
פִּזְמוֹן עָצוּב רוֹעֶה צָעִיר בָּעֵדֶר.

שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים,
בֶּחָלִיל לָכֶם אַנְעִים –
לִי לִי לִי לִי לִי...

אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי עִם חֹם הַיּוֹם
וְהַשָּׁרָב גַּם הוּא לֹא יַפְחִידֵנִי,
כִּי יֵשׁ לִי פְּנַאי לָשֶׁבֶת וְלַחֲלֹם
עַל הַיָּפָה אֲשֶׁר אוֹהֵב הִנֵּנִי.

שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים...
מעמק לגבעה, מהר להר,
כענני הסתיו גולשים בסדר
עדרי הצאן ושיר להם אז שר
פזמון עצוב רועה צעיר בעדר.

שתו, שתו, שתו העדרים,
בחליל לכם אנעים -
לי לי לי לי לי...

אני ארעה צאני כחום היום
והשרב גם הוא לא יפחידני,
כי יש לי פנאי לשבת ולחלום
על היפה אשר אוהב הנני.

שתו, שתו, שתו העדרים...





 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת קול ישראל, הדסה סיגלוב 
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 10.1962

ללא ליווי כלי. המקהלה מצטרפת בפזמון בלבד.

שם המעבד אינו רשום אך אפשר שמדובר באריה לבנון עצמו.

מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

על השיר

ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (1978, הוצאת מסדה, עמ' 219) כי השיר לפי לחן ערבי, עובד ע"י נחום נרדי לפי המילים של אלכסנדר פן [מ]קבוצת הרועים מ"שיך אבריק". לאחר מכן חיבר לו ליווי רוברט קורנמן.

בעבודת המוסמך של גילה פלם "פעילותה המוסיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל" (1982, האוניברסיטה העברית, עמ' 128)  מזוהה מקור הלחן (בחלקו הראשון בלבד) ע"י אינפורמנט ערבי, מוסא באטאס, כשיר "עבדו חאבב באנדורה". זהו השיר عبدو حابب غندورة عبدو منذر שאפשר לצפות בביצוע שלו מתוך סרט כאן. חנה אהרוני הקליטה לחן זה במילותיו העבריות של אברהם בר עוז "בת החן".

גם בחלק המשותף בין הלחנים, ההבדלים משמעותיים (בעיקר, המקצב זז למקום אחר בתיבה), והשלד המשותף די בסיסי, כך שאפשר לתהות אם אמנם זיהוי המקור נכון.

על פי עדות נחום נרדי לציפי פליישר מתאריך 21.4.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 346), השיר יועד להצגה של אלכסנדר פן ומשה זמירי על אודות דוד מפריז שצריך לבוא לקיבוץ. ההצגה, אותה יזם בשנת 1927 ספיר ("צ'לן ובעל חנות כלי נגינה"), לא יצאה לפועל עקב קושי בגיוס מימון. 

השיר בביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 30.09.2024 07:27:37


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: