החופש הגדול

מַה לִּי סֵפֶר, מִי לִי אֶלֶף הַסְּפָרִים? רַק לִקְפֹּץ וּלְשַׂחֵק בַּחֲמוֹרִים! זְרֹק הַסֵּפֶר, הַמַּחְבֶּרֶת וְנָרוּץ – לְשַׂחֵק בָּאָסוּמַיְנָה זֶה נָחוּץ! אָסוּמַיְנָה, אַבּוּדַיְנָה, אַבּוּדַיְנָה, אֵלִִיּוֹן, אֵלִיּוֹן וְצִ'יקְצִ'יקוֹן, צִ'יקְצִ'יקוֹן וְאַגְרָא, וְאַגְרָא וּזְרִיעָה, וּזְרִיעָה וּפַתַּח-תַח, פַתַּח-תַח וּפַתַּח-תְחְ!מה לי ספר, מי לי אלף הספרים? רק לקפוץ ולשחק בחמורים! זרוק הספר, המחברת ונרוץ – לשחק באסומיינה זה נחוץ! אסומיינה, אבודיינה, אבודיינה, אליון, אליון וצי'קצי'יקון, צי'קצי'יקון ואגרא, ואגרא וזריעה, וזריעה ופתח-תח, פתח-תח ופתח-תח!

קנון בשני קולות.

אוכמא שפרן, רפרטואר של שירים לילדים בישובים בעמק יזרעאל בין שנות העשרים והארבעים: השתקפות של מגמות אידיאולוגיות מנוגדות (עבודת מוסמך, אונ' ת"א, 1996), עמ' 77:

לדברי גלילה ריבנר (תלמידתו של כרמי), החלק הראשון של הטקסט לקוח מדקלום המלווה משחק ילדים הידוע בשם "חמור ארוך". שיר זה הושר באופן קבוע במסיבת סיום שנת הלימודים בבית הספר בעין חרוד והיה ידוע אף מחוץ למקום.