אנגל התאים לחן חסידי והכניסו למוסיקה למחזה "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי. המחזה נכתב במקור ברוסית, ולאחר מכן תורגם בידי אנ-סקי עצמו ליידיש (המחזה בשפה זו עלה לראשונה ב-1920). בהמשך כתב ביאליק את תרגומו העברי למחזה, כנראה בהתבסס על גרסתו היידית. תרגומו של ביאליק עלה לראשונה ב"בהבימה" במוסקבה בשנת 1922.

כנראה שהמילים המושרות בניגון זה מבוססות על תרגומו של ביאליק. לאורך המחזה בתרגום זה מופיע הניגון שלוש פעמים. ההבדלים העיקריים בין השיר לבין הטקסט במחזה הם: "מפני מה" (המקובל) לעומת "על מה ולמה" (אצל ביאליק) וכן "יורדה" (המקובל) לעומת "ירדה"/"יורדת" (אצל ביאליק). יוסי הלחמי מספר:

בפרויקט בן יהודה [ממנו קישרנו כאן לעיל – זֶמֶרֶשֶׁת] נכתב "ירדה", אולם ב"התקופה", טבת-אדר תרע"ח, ספר ראשון, הוצאת א"י שטיבל ח' בע"מ, ברלין - תל-אביב, ע' 225 נדפס הטקסט של ביאליק עם המילה "יוֹרֶדֶת", מה שמתאים לשיר, לטקסט הקבלי ולסיטואציה על הבמה; בכלל, מדובר בהווה מתמשך ולא במאורע שקרה בעבר.

עַל מַה וְלָמָּה / יוֹרֶדֶת הַנְּשָׁמָה / מְאִגְרָא רָמָא / לְבִירָא עֲמִיקְתָּא? / - יְרִידָה צֹרֶך עֲלִיָּה הִיא, / יְרִידָה צֹרֶך עֲלִיָּה הִיא.

על פי ישראל שליטא, המוסיקה היהודית ויוצריה, עמ' 169:

"[מפני מה] אינו אלא ניגון שהיה מושר - ובעליצות נלהבת דווקא - בפי "חסידי סטולין-קארלין" ביישוב יהודי נידח, שבחבל פולאסיה (בימים ההם - גבול פולין ורוסיה) לפזמון "יה-אלי" שלפני תפילת-מוסף של חג השני - מנגינה כליזמרית טיפוסית, שהיתה מקובלת בעיירה אוקראינית טיפוסית".

גרסה מהירה של הניגון משמשת בשיר "חופש קיץ".

הניגון החב"די "הנשמה יורדת" (מס' ק"ז בספר הניגונים של חב"ד) מושר אמנם בלחן אחר, אך דומה מאוד בתוכנו ל"מפני מה" (תודה לפרופ' אדוין סרוסי):

הנשמה יורדת לתוך הגוף
אך צועקת "ווי, ווי"
ירידה זו צורך עליה
עד שכל זה הוא כדאי

ביצועים נוספים:

• חסיד חב"ד מענדל מרוזוב (הטוען כי זהו ניגון חב"די)
• שולי נתן
• צילה דגן (תשל"ו 1975) מתוך תכנית שירי הימים הנוראים בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
• נוסח לפסנתר מתוך סויטת "הדיבוק". הקטע בתזמון 24:14.
• פסוי קורולנקו עם להקת אוי דיוויז'ן (2013) בעברית ורוסית (זמין בספוטיפיי תחת השם Mipney Ma)

לשיר נכתב לחן חדש מאת תרין שלפי (מתחיל במילים: על מה ולמה יורדת הנשמה)..

מקהלות   מן המקורות   שירים מתורגמים   תיאטרון ובמה