שי

אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ מִזִּמְרַת לִבִּי – כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ, שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי. אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת, וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר בֵּין עֲצֵי הַגָּן, זְהַב הַצָּהֳרַיִם בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ וְלִילַךְ הָעֶרֶב עַל הָרֵי גוֹלָן; זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר עַל חֶלְקַת הַמַּיִם. זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר בַּעֲלוֹת יָמַי, כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ – הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?אעולל כגפן שארית הרחש ואשלח מנחה לך מזמרת ליבי – כל שיד העצב לא עקרה משורש, שקדים-הזעם לא שדף עוד בי. ארפד הטנא זכרונות כינרת, ורד שמי הבוקר בין עצי הגן, זהב הצהריים במרחב רוגע ולילך הערב על הרי גולן; זכר ליל הסהר על חלקת המיים. זו תרועת האושר בעלות ימי, כבשני תולעת בה אקשור הטנא ואשלח אליך – התשמח לשי? תר"ץ

אוניסון:

מתוך: "דבר לילדים" כ"ז ניסן תרצ"ז  8.4.1937  עמוד 4

מילות השיר בכתב ידו של המלחין, יהודה שרת: