הַךְ בָּרֶגֶל מַטָּה, מַעְלָה
עַד סְעֹר הַדָּם בִּיְקֹד!
עֹל נִפְרֹק וְחִישׁ נֵקַלָּה,
הוֹרָה כִּי נֵצֵא נִרְקֹד.
עַד קוֹלֵנוּ תְּהוֹם יַבְקִיעַ
וְהִרְנִין גִּבְעָה וָגַיְא,
וְהִדְלִיק גָּבְהֵי רָקִיעַ
שִׁיר עֻזֵּנוּ, שִׁיר עַם חָי!
רַב כֹּחֵנוּ! שִׁיר נִפְצָחָה,
לָעֲבוֹדָה בָּאֵשׁ וָחִיל!
טוֹב לִסְחֹר בְּהוֹרָה כָּכָה –
שְׁכוּרֵי שִׁיר וּשְׂרוּפֵי גִּיל!
נַעֲצֹם עַיִן וְנַפְשִׁילָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ בִּמְחוֹל אוֹן
עֵת נֵימִינָה וְנַשְׂמְאִילָה
וְהַהוֹרָה כִּי נָרֹן!
יוֹם תָּמִים מָלְאוּ כַּפַּיִם
פְּרִי שָׂדַי, תְּלָמִים וְנִיר,
אַךְ עַתָּה נְטוּ כְּתֵפַיִם
וְתִרְקַע רַגְלֵנוּ שִׁיר.
רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שִׁיר כִּי תַּתָּ
אֵשׁ בַּלֵּב וְגִיל יְקוֹד!
הָבָה! רֶגֶל! מַעְלָה! מַטָּה!
כָּל עוֹד כֹּחַ יֵשׁ לִרְקֹד!